לפני 15 שנים. 7 במאי 2009 בשעה 0:09
3 לפנות בוקר
אין לי מושג מה אני עושה כאן בשעה שכזו?
במיוחד שעוד 3 שעות אני אמורה להתארגן ליום עבודה עמוס ביותר.
ברשימת הקשר במסן, כולם כבויים או לא נמצאים,
שקועים בחלום השביעי.
ברשימת הקשר שכאן רק שתיים מחוברות
אבל עוד לא השתגעתי לפנות ולדבר בשעה שכזו.
אז ככה אני משוטטת לבד
לוגמת קפה
כותבת קצת בקהילה שלי
נעמדת מול המראה
מחדירה מבט לתוכי
כרגיל חם ושוקק שם בפנים.
חושבת עליך
היום כמעט לא דיברנו
היית עסוק
גם עלי עבר יום לא קל
מציצה לעבר המלאכית המתוקה שלי שישנה שנת ישרים.
השעות האלו
של החושך
של השקט העוטף הכל
שעות קסומות.
יושבת עם עצמי
מקשיבה לשקט
מתבוננת בחושך
שלוה.
שלא תיגמר לעולם...
