הכל התחיל בקליק

כבר שבועיים לא ראיתי אותו
המילואים האלו
חוץ מכמה שיחות טלפון בהולות אין דרך לתקשר איתו
הוא מספר על החום העז על השינה הדחוקה באוהל
על היתושים
לי יותר קשה אני מפסיקה אותו- אני לבד
מלאת געגועים, עטופה במחשבות, רוויית פנטזיות , מנסה לענג את עצמי אבל בלעדיך אין את הרעד שאני כה אוהבת להרגיש.
יש לי עוד שבועיים להשאר עם הלבד שלי ודוקא עכשיו הזמן זוחל לו.
עוד לילה יורד, הצפיה בטלויזיה עוזרת לקורי השינה להשתלט עלי
אני נכנסת להתקלח . המים החמים זורמים על גופי, משתדלת להתענג מחומם, עוצמת עיניים
מרגישה אותו שם לידי מחליק את הסבון על גופי בודק את הרטיבות שלי שמתמזגת עם המים הזורמים .
כמה עצוב שפנטזיה מסתיימת מהר כל כך.
אני מתנגבת ומורחת את גופי בקרם הלילה המתוק והחושני
כמה הוא אוהב להתענג מריחו של קרם זה.
נשכבת בתוך מצעי הסטן הכחולים שוכבת על הבטן ושוקעת בתוך הספר בתקוה לסיים אותו עוד הלילה.
חושך בבית רק מנרות הלילה מאירה את דפי הקריאה .
אני שומעת קולות מכיוון הסלון אבל מניחה שאלו השכנים שמתארגנים לשנת הלילה.
יד קרה מחסה את עיני
אני עומדת לצעוק אבל יד גדולה וחזקה נצמדת לפי וחוסמת לי את דרך הנשימה.
פתק באותיות גדולות מונח מול עיני
"יש לי סכין שרוצה להרגיש את עורך כל קול שתוציאי את תרגישי אותה עליך"
אני מנסה להסתובב אך מרגישה גוף חסון מעלי שמצמיד אותי למיטה.
פי נאטם בבד גדול
מי זה?
מה הוא רוצה ממני?
איך הוא נכנס לביתי, היתכן שלא נעלתי את הדלת?
זה שמעלי מרגיש כנראה את הלחץ שלי ומראה לי פתק נוסף
"תהיי ילדה טובה תני לי להנות ולא יקרה לך כלום"
מה ? אני זועקת בלי קול, הוא רוצה להנות ממני
הוא הולך לאנוס אותי?
כל כך הרבה פעמים שמעתי על מקרים של אונס והרגע זה הולך לקרות גם לי?
גופי מנסה לזוז אני מנסה לסמן לו שיפתח את המגירה כי שם יש לי מזומנים שיקח אותם וירד ממני
אבל הוא בתגובה מחליט לסובב אותי על הגב
עכשיו אני רואה אותו
איש לא גדול במיוחד כולו עטוף בבגדי עור שחורים ועל פניו מסיכה מפחידה
אני מנסה להציץ לעיניו לראות מה מסתתר שם אבל המסיכה המאיימת הזו חוסמת כל דרך זיהוי שלו.
פתק נוסף מולי
"מרגע זה את שלי כל תנועה מיותרת כל קול שתשמיעי גופך ירגיש את הסכין שלי"
אני שלו?
באיזו חוצפה הוא כותב לי שאני שלו? לא רוצה אני פוחדת אני פוחדת מאוד
חבל שמתחיל להכרך סביב גופי קוטע את מחשבותי
הוא קושר את ידי ורגלי למיטה
מלפך את החלב סביב גופי ולא פוסח על גרוני
מהדק מעט את החבל לגרון וקושר גם אותו לקצוות המיטה
אגלי זעה ניטפים ממני אני לחוצה ומפוחדת
משחרר את הבד שחסם את פי.
מלטף אותי, נושק לי בגרון ומראה לי פתק נוסף
"אל דאגה חמודה אני אתן לך לנשום."
ליבי זועק מפחד דיי תעזוב אותי מה אתה רוצה ממני
דמעות זולגות מעיני והוא מלקק אותן בהנאה ונושק לי בפנים.
משום מה מגעו לא מרתיע אותי להפך הרגשת רטט נעימה עוברת בי כשלשונו מטיילת על פני
רגע אחד אני מתמכרת למגעו לריח הנעים של גופו שלמרות המסיכה ובגדי העור מרגישים אותו.
ידו מחליקה על גופי
אני מתאשתת והפחד שוב משתלט עלי
מרגישה את שפתיו יונקות את שדי
שיניו נוגסות בהן בקלות שוב בקלות ואז באה נשיכה חדה
אייייייייייייי אני פולטת זעקה
מיד מתנופף מולי פתק נוסף
"אני מזכיר לך בלי שום קול אחרת הסכין תצא מהתיק."
אבל זה כואב אני לוחשת
סטירה מצלצלת משתיקה אותי וגורמת לי להבין שלא כדאי לשחק איתו
הלחי בוערת
אני רועדת כולי
הנשימה לא סדירה לגמרי כי החבל חונק אותי במקצת.
הוא לא מתייחס
אטב ניצמד לפיטמה הימנית
הוא נותן לי רגע להרגע מהכאב מחדיר אצבע לתוכי ומגלה שאני רטובה למדי
מלטף את כוסי ומצמיד אטב לפיטמה השניה.
בעוד אני מנסה להתגבר על הכאב
הוא שולף את איברו ומעביר אותו בין שדי
איברו משחק עם האטבים ומגביר את כאב הפיטמות.
עוד דקה קלה חולפת ואני מרגישה אותו חודר לתוכי
חדירה ראשונה נעימה ועדינה ( איך הוא ידע שככה בדיוק אני אוהבת?)
ואז חדירות שהולכות ונעשות חזקות יותר עמוקות יותר
מוזר שאני אמורה להתנגד לסלוד ממנו ובמקום זה אני נהנת ממגעו
לא מעניין אותי מי הוא לא מעניין אותי שאני אמורה לפחד
הרגע הזה מטריף אותי ואני רוצה לגמור
הוא שומע את הגניחות שלי יוצא בבת אחת ומשאיר אותי מאוכזבת
פתק נוסף מולי
"שלא תעיזי לגמור בלי רשותי"
כמה חבל! הוא ניפץ לי את רגשות הקסם והחזיר אותי למציאות המרה.
אני רואה בצד המיטה עוד שני אטבים.
איברו החסון מלטף את פתח כוסי הוא צובט את השפתיים ולוקח אטב כדי להצמיד להן.
הוא לא יודע שאטבים בשפתי הכוס זו נקודת התורפה שלי. אני מוכנה לכאוב הרבה ואני עושה זאת למען אדוני ( איפה הוא לעזאזל למה דוקא עכשיו מילואים כשאני פה במצב של אונס ופחד)
הוא לופת חזק את שפתי ועומד להצמיד להן אטב
בלי מחשבה בכלל, אני מפרה את כל כללי הביטחון וזועקת:
לאאא בבקשה
תעשה בי מה שאתה רוצה אבל מזה אני פוחדת
אני אספק אותך בכל אבל אל תשים לי אטבים בשפתי הכוס אני לא אעמוד בזה
הוא נעצר תופס לי את הדגדגן צובט אותו ולא מרפה
המסיכה הקרה מסתכלת על פני
הוא מתבונן בי רגע ארוךךךך
רואה אותי מתחננת בוכה מפוחדת כולי.
משחרר את הדגדגן שצורב לי מאוד.
יש לי הרגשה שמניאק הזה נהנה לראות את ייסורי
ניגש לתיק
אני יודעת הוא יוציא את הסכין הוא יחתוך אותי הוא יפגע בי כי לא שמרתי על השקט
לאא אני ממשיכה לזעוק כמעט בלי קול
בבקשה תבין אותי אני בסך הכל בת אדם!
סליחה שצעקתי, אבל אני פוחדת
בבקשה....... אל תפגע בלי ...... בקששששששששששששששששה
רגשות האימה השתלטו עלי אני על סף עילפון.
סכין מבצבצת מולי.
מנסה לצעוק אבל קולי בוגד בי
מנסה לפקוח עיניים כדי להשאר עירנית ולשמור על עצמי אבל מרגישה שכוחותי אפסו
מרגישה את הסכין מתקרבת לפני
עוצמת עיני בחזקה יודעת שהרגע הנורא מכל עומד להגיע
סטירה נוספת מעוררת אותי מרגשת העילפון
אני רואה אותו מעלי מאיים מפחיד עם הסכין הנוצצת בידו
פתק נוסף מולי
"את חייבת להשאר עם עיניים פקוחות אחרת...."
הסכין מתקרבת לפני
בואתו רגע עולים מולי במהירות כל הרגעים הקסומים של אדוני
אבל עכשיו זה הוא בעל המסיכה שהולך להשחית את פני
הסכין מתקרבת יותר ויותר
עוד רגע אני ארגיש אותה חותכת את פני
בלי לחשוב רגע נוסף אני צועקת-------- רוני דייייייי
(זו מילת הביטחון שלי עם אדוני)
באותה שניה הסכין נשמטת מידיו
הוא מוריד את המסיכה מפניו
אני בהרגשת עילפון אבל מזהה את רוני שלי
במהירות הוא מתיר את החבל מגופי
נשכב מעלי
בלי המסיכה הרבה יותר קל לחוש את ריחו המשכר
אני בוכה מכאב מלחץ אבל בעיקר מאושר
הוא עוטף אותי בגופו ומצמיד אותי חזק חזק אליו
שששששש.....
הכל בסדר
אני פה
מתוקה שלי
התמרחת בריח שאני אוהב לא יכולתי לא להריח זאת מרחוק ולבוא אליך.
אני מנסה לדבר אבל הוא מצמיד את ראשי לתוכו
ששש בלי מילים כרגע
הוא מנשק אותי בכל גופי
נותן לי לחוש את גופו המגונן עלי
היית גדולה ואני יודע שתמיד תהיי כזו בשבילי.