היה ארוך
היה מתיש
לעיתים מלא תקוה
לעיתים מאכזב
היו רגעים שהרגשתי שהנה הנה זה קורה
וכמה זמן אחרי, הריקנות חזרה
היו זמנים שלא הבנתי איך זה לא מצליח לי
למה אחרים כן ואני לא?
למה אין בנמצא את כל מה שאני מעלה במחשבותי
עוד שבוע עובר
יום רודף יום
הרבה שיחות
הרבה מילים
ושום כלום הכל כתמול שלשלום
ואני חושבת להתייאש אבל מנסה שוב ושוב
ו...
פתאום
סתם כך ביום של חול
הודעה אדומה אחת בלטה על כולן
חודש של שיחות ארוכות ומטורפות
חודש של היסוסים וצמרמורות שעברו בי
זה התגשם
סשן ראשון איתו
עם הגבר המיוחד הזה
שאתמול הפך לאדוני הרשמי
אני מקולרת
עדיין בהיי
עדיין לא מאמינה
עדיין מתקשה לכתוב על עוצמת החויות
אבל זה קורה לי
שיניתי פרופיל
הוספתי בהמון כבוד את המילה " אור" ליד הניק שלי
גם הוא הוסיף אותי ואפילו שינה את הפרופיל שלו
ומכאן הדרך פתוחה למחוזות הרגש.
אני אוחזת בידיך ובטוחה שתדע להוביל אותי נכון
אדון אורלב - הכנסת הרבה ניצוצות לחיי
וזוהי רק ההתחלה....
לפני 16 שנים. 18 בספטמבר 2008 בשעה 5:20