הכל התחיל בקליק

אני מאוד אוהבת להתדיין להגיב ולהעלות נושאים לדיון
במסגרת זו אני מנהלת עוד פורום מצליח מאוד שיש בו מעל 600 חברים.
שם אני כותבת חפשי בפורומים מעלה נושאים מעולים שזוכים לקידום בדפים ראשיים של החברה
ובכלל עושה הרבה " רעש" :))))
כשהגעתי לכלוב שמחתי שגם כאן יש פורומים
כמובן שהתחלתי להשתלב להעלות נושאים ואף לבטים שהיו בי בתחילת דרכי בעולם הבדסמ ובקשרים שונים שיצרתי עם אדונים.
באופן קבוע ישנה קבוצה של חברים שרק מחכה שאני אגיב או אפתח נושא
לא משנה מה מהות הנושא
לא משנה מה שאלתי או מה אמרתי שם
במומחיות שלהם ידאגו לשבש את הנושא ולכתוב עלי כמה שאני תמימה
כמה שאני לא יודעת לכתוב בפורומים ואלו נושאים הזויים אני מעלה
זה קרה פעם
זה קרה פעמיים
זה יכול היה לקרות עוד הרבה פעמים
אבל די
אני לא אתן להם את השעשוע הזה יותר
צחקתי נהנתי ועד כאן!
אצלי בקהילה כשחבר בא לשבש נושא ולרדת במכוון על חבר אחר אנו דואגים למחוק או לערוך את תגובתו ומזהירים אותו שאין מקום לכתיבה מהסוג הזה.
אם פה דוגלים בשיטה של " איש הישר בעיניו יעשה"
אני לא מצטרפת לסגה הזו יותר ומדירה רגלי מכתיבה בפורומים
( שישמחו אלו שמחפשים לשמוח זה לא מעניין אותי).
אני יודעת על חברים רבים שהפסיקו להגיב בפורומים בטענה שרמת הדיונים והתגובות ירודה
היום אני מרגישה בדיוק כמוהם.
אני מבינה שיש פורום ותיקים שלשם באים טובי החברים ומחכה להכנס לפורום הזה כדי להתדיין ברצינות ולעניין ולא מול ליצנים פוחזים .
הגדיל לעשות אחד החברים שבאופן קבוע היה בא להגיב לי בליצנות,
אך כשהגיבו לו תגובה שלא מצאה חן בעיניו, הוא הטיף מוסר על איך צריך להתנהל ולהגיב
כמה חכם הפתגם המפורסם שאומר לאדם:
" טול קורה מבין עיניך"!