קשה להרדם בלילה שכזה
הלילה של הגשם הראשון
ריח הרטיבות ספוג באויר וחודר לכל מקום
אור בוהק של ברקים מאיר פעם כפעם את החדר
רעמים קורעים את השקט הליילי
ומעבר להכל הגשם
טיפות גדולות שנוטפות אחת אחרי השניה
מקישות על החלון, מתדפקות על התריס
רגע הן עוצמתיות ונותנות הרגשה של יורה
ורגע הופכות לזרזיפים קלושים.
בין טיפה לטיפה אני שוכבת לי רוויית מחשבות.
מתפללת שהגשם ישטוף את כל נסיונות ההכרות שהיו לי פה בשנה האחרונה ולא צלחו
חלקם אפילו השאירו לי צלקות קלות.
מקוה שהגשם יעיף את הזיכרונות המרים הלא נעימים שעדיין יושבים בי וממענים להתפוגג
ובצידו השני של ליבי נפתח פתח
פתח שהולך ונפער לתקוה חדשה
שהלואי הלואי תהיה חזקה תהיה טובה והכי חשוב תהיה זו שאני כה מייחלת לה
שהאדון המסתמן ורוצה לכבוש אותי יהיה זה שישים אותי הכי נמוך אבל יקח אותי הכי גבוה
ושכל הפנטזיות יהפכו למציאות רוטטת ומרגשת.
לו יהי....
לפני 16 שנים. 15 באוקטובר 2008 בשעה 6:40