לפני 15 שנים. 30 בנובמבר 2008 בשעה 6:50
מול פני ספל הקפה
האדים עולים אל מול פני
בקצה השולחן מונחת מראה
בבועתי נשקפת מבעד לאדים.
רגע נראית ברורה וברגע השני האדים מעוותים את פני.
הלב מרוגש
מחר היום הגורלי
מחר זה קורה!
מה יהא מחר, מה יקרה אחרי הפגישה
האם אשאר עם אותה מנגינה,
אולי יציפו אותי מנגינות חדשות?
רוצה שכבר יגיע המחר
בעצם לא ... עדיף שהציפיה הזו תמשך עוד ועוד
אין ספק השבוע שמתחיל הולך להיות מאוד משמעותי בשבילי.
שולחת לכולכם חיוך גדול עם הרבה חמימות שנובעת מתוכי
שיהיה גם לכם, ידידי, שבוע נפלא ומרגש.
}}{{