הכל התחיל בקליק

היום תיפקדתי בתור הבוסית המחליפה בעבודה
לא אוהבת לשבת על כסא המנהלים ושכל האחריות עלי
מעדיפה להתעסק בעבודה היצירתית שלי.
אבל מה לעשות כשהבוס מחליט לקחת יום חופש וסומך רק על הסגנית הפעילה שלו...
בין שאר המטלות, קיבלתי לראיון עבודה בחור צעיר שרצה להצטרף לצוות העובדים
למדתי את קורות החיים שלו וחיכיתי להכיר אותו.
הוא הגיע בדיוק בשעה היעודה, רזה, נמוך קומה , פנים נאות וחיוך גדול שמבשר טובות.
רציתי מאוד להיות בסדר ולעשות הכל כדי שיוכל להתקבל לעבודה.
הוא סיפר לי שהוא לפני חתונה ומאוד חשוב לו למצוא פרנסה.
התחלתי לשאול אותו על כישוריו ועל נסיונו.
מסתבר שהבחור לא למד מעולם את התחום בו הוא רוצה לעבוד ואין לו שום נסיון.
אם זו היתה עבודה של צוות , הייתי משבצת אתו ומבקשת מאחרים ללמד אותו את התפקיד.
אבל הבחור אמור לשמש מדריך לבני נוער בחוג מסוים.
הוא סיפר שהוא מוכשר בתחום אבל מעולם לא למד אותו.
איך אני יכולה לתת לו אחריות ללמד משהו שמעולם לא למד בעצמו?
הייתי סבלנית הקשבתי לנסיונות שלו לשכנע אותי עד כמה הוא בסדר ועד כמה יוכל להצליח
אבל היה לי ברור שלא אוכל לתת לו את העבודה.
הודעתי לו שהוא לא התקבל לעבודה וגם
הצעתי לו ללמוד את התחום ולשוב אלינו אחרי שירכוש ידע בנושא
רגע לפני שעזב את המשרד הוא הפטיר לעברי:
"אתן הנשים כולכן אותו דבר, אם המנהל שלך היה כאן, הייתי מתקבל, אבל את אישה
ואישה חייבת להפגין קשיחות...."
מאיפה באה לו התובנה הזו?