הכל התחיל בקליק

אמא תזכרי את מעירה אותי מקדם
כן מתוקה
אמא לפחות שעה וחצי לפני הזמן ... אחרת אני לא אספיק כלום
טוב מתוקה כיוונתי את השעון
נו נו עוד שולטת נכנסה לי לחיים...
5 וחצי בבוקר, אפילו העורבים שבעץ האלון מולי ביתי עדיין לא שרים את צווחות הבוקר שלהם.
אני כמו נשלטת טובה, ממהרת לקום
בררר איזה קורר מקפיא,
מעירה את המתוקה שלי שבזינוק אדיר עפה מהמיטה,
טוב יש לי עוד 10 דקות להתאושש עד שהיא תסיים שירותים ושיניים...
אחרי 3 דקות מגיעה הקריאה
אמא אני מוכנה את באה?
כן כן כבר באה רק מכינה קפה
אוףף תשתי אחר כך אין לי זמן....
נכנעתי ( כמו תמיד)
הגעתי לחדרה, התיישבתי על המיטה ומרגע זה במשך שעה וחצי אני צופה בה עורכת חזרות למופע חנוכה בבית הספר.
למה?
למה "ניגזר עלי" שדוקא הבת שלי תהיה בתפקיד הראשי?
ויותר מזה המתוקה הזו ניחנה בקול ערב כך שקיבלה גם קטע די גדול של שירה,
אז עכשיו אני צריכה ללמד אותה את המילים לשיר חנוכה לפי המנגינה של השיר " הלואי"
מנגינה לגמרי לא פשוטה לקטנה שכמוה.
השיר מושמע ברקע, ואני מנסה להתגבר על צרידות הבוקר שלי וללמד אותה את המנגינה...
אני שרה
והיא במקום לחזור אחרי, צועקת עלי שאני מזייפת...
בסוף יצא שהיא לימדה אותי לשיר את זה נכון 😄
שעה וחצי של סשן חזרות
אני מחוסלת
לא הייתי בספייס
לא היה אפטר
וככה אני צריכה להתחיל את יום העבודה שלי.....
לא מקנאה במי שמתחיל איתי היום.
שיהיה יום מקסים עם מצב רוח פחות קרבי משלי :))