הכל התחיל בקליק

כל מי שעוקב אחרי יודע שבשבוע שעבר עברתי תאונת דרכים קלה
( פרטים בפוסטים הקודמים)
יום ראשון, החופש עדיין בעיצומו
היו לי כל כך הרבה תיכנונים טובים ליום החופש הזה...
השעון המעורר הוציא אותי מהשינה המתוקה
אני מרימה ראש ורואה שכל הכרית שלי מלאה דם
ואוווווווווווווווו
בעלי לא בבית
הילדים ישנים
בא לי לצרוח מפחד אבל אני לא רוצה להעיר אותם
מנסה להתעשת טיפה בודקת את עצמי ומגלה שדם ניגר לי מהאף.
(להזכירם נפגעתי קצת באיזור האף בתאונה)
ניסיתי לעצור את הדימום
כמויות אדירות של טישו
נאדה הדם ממשיך לנזול.
טלפון בהול לבעלי וכעבור זמן קצר אנו בבי"ח.
בדיקה קצרה מגלה שאחד הנימים המרכזיים נפתח
זה כנראה האפטר שוק של התאונה
אין ברירה צריך לצרוב אותו.
טישטשו אותי מעט
ו...
אני לא יודעת אם פעם עברתם צריבה
זה שורף
זה כואב
זה מעצבן!!!!!!!!!!!!!!!
טיפול של 2-3 דקות אבל מרגיש כמו נצח
הייתי מטושטשת אבל הרגשתי הכל!
השאירו אותי להשגחה לראות שהכל התאחה ושאתאושש מהטישטוש.
בהתחלה הכאבים היו עזים אבל לאט לאט פוחתים.
סימסתי לאדון שלי, לפחות שיהיה ברקע, זה מאוד מרגיע.
אני מתחילה לאבד סבלנות ומקוה שישחררו אותי בקרוב הביתה.
מקוה שלא יטרפדו לי את המשך היום וירתקו אותי למיטה.
ככה זה
חשבתי שחוויות התאונה כבר מאחורי 😡
זה נעים לקום רטובה ...אבל רק במקומות הנכונים!
שיהיה שבוע שקט מענג ומלא בריאות.