סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 15 שנים. 11 בינואר 2009 בשעה 9:18

" הכי חשוב לי שיהיה ביננו קשר פתוח ונדבר על הכל"
האדון המתהווה שלי דואג להדגיש לי זאת שוב ושוב ואני מקשיבה, מסכימה ומאושרת שהקשר שלנו מושתת על כזו פתיחות יפה.
אני ניפתחת ומספרת לו על מחשבות שמקננות בי
מעיין מחשבות מאיימות כאלו שאולי הקשר שלנו לא מספיק חזק...?
לא יוצא לנו לדבר הרבה , להפגש או להיות בקשר טלפוני רצוף ואולי כל זה יביא בסוף לריפיון או ניתוק הקשר?
אני פוחדת
ברור שלא רוצה שיקרה
אבל מנסיונות מרים שהיו לי בעבר, לא מצליחה לנתק את עצמי ממחשבות כאלו.
אדוני מאוד לא אוהב שאני מעלה הירהורים שכאלו
הוא רואה בזה פגיעה אישית וטוען שאני לא מספיק סומכת עליו ונותנת בו אמון.
בפעם האחרונה שכתבתי לו על החשש שלי הוא אפילו החליט להעניש אותי על כך.
הוא בהחלט מבין את החששות שלי אבל חוזר ומבהיר לי שזה לא יקרה ודורש ממני יותר אמון בו.
האם עלי לקבור את המחשבות המציקות האלו ולא להעלות זאת בפניו יותר
איך בכלל קוברים מחשבות?

ניני - אי אפשר לקבור מחשבות.
אבל, אם כבר העלית את כל החששות האלה בפניו,
והוא חזר והבהיר שזה לא יקרה,

קבלי את מילות הכבוד שלו כאדם -כאדון.

ולא.
אל תנסי לקבור לעולם את מחשבותייך.
מחשבותייך הן את.

}{}{
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - מאמצת את מילותיך
תודה ניני
}}{{
לפני 15 שנים
פעם פרח​(נשלטת) - אני חייבת להגיד שהמשפטים הבאים מדליקים אצלי נורה מהבהבת:
"הוא רואה בזה פגיעה אישית וטוען שאני לא מספיק סומכת עליו ונותנת בו אמון.
בפעם האחרונה שכתבתי לו על החשש שלי הוא אפילו החליט להעניש אותי על כך."

קבירה של מחשבות או חששות, היא הדחקה.
לעומת זאת, כאשר מדברים על זה, משתמשים בתקשורת, זו התחלה של התמודדות.

ואין מה לעשות,
בחלקים מסויימים של הקשר,
יש אמון שיכול להירכש רק לאורך זמן,
ולא ע"י מילים כאלו ואחרות.
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - היי פרח
ברוכה הבאה לבלוגי
נחמד לראותך כאן :)
גם אני מרגישה שאמון נבנה עם הזמן
גם לי קשה עם העובדה שהוא נפגע מהחששות שעולות בי ורואה בזה הפגנה של חוסר אמון כלפיו.
יחד עם זאת הוא מבין אותי לגמרי ועומד על כך שאפתח בפניו הכל
תודה על החיזוקים שלך.
לפני 15 שנים
מקעקעת - .."הן יושבות וממאנות"...
ומי שואל אותן בכלל?,
את זו שמחליטה וקובעת!
אכן "מחשבות רבות בלב איש" או אשה,
ומי שניכווה ברותחין ניזהר בצוננים,
אבלללל....לא כולם אותו הדבר, ובגלל שאחד, שניים שלושה, לא ישרים /הגונים, אין הדבר אומר שכולם כך,
ולכן, כל מקרה לגופו.
ואת המחשבות הסוררות, קראי מיד לסדר,
ושימי אותן במקומן, אי שם מאחור.
אין צורך לקבור, כמו שאמרה קודמתי.
פתחי את הלב, וקבלי באהבה,
ככה עושה אני
:-))
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - אני אשתדל לחקות אותך מקעקעת
:)
תודה אשמח לחקות נפלאה שכמוך לקבל ולהנות ממחשבותי.
לפני 15 שנים
zmanii - שאלת השאלות , איך מסירים את החשבות המטרידות כאלו - כמו כל האחרות שמצטרפות אליה בחגיגה המונית..
אולי , עושים מצידנו את כל שיש בידנו עבור אותו הדבר (זה או אחר) ובהמשך ,מקבלים כל דבר שמגיע מולנו (טוב/רע) בהבנה שזה בדיוק מה שצריך להיות בנקודת הזמן הזו.
וסומכים על עצמנו שלא משנה מה יקרה , אנחנו יכולים לו ולא מתפרקים מולו.
ואולי בקיצור משחררים ונושמים עמוק , ממש ממש עמוק.
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - הייי zmanii
אימצתי בחום
אני נושמת עמוק
ושוב עמוק
ואחרי הכל ממשיכה לאהוב את האדון שלי
תודה מקסימה
}{
לפני 15 שנים
ביג-אן - :)
יו את מקסימה אותי מפוסט לפוסט יותר ויותר

סמכי עליו, אם יעזוב אותך הוא פראייר.
יותר טוב ממך, אין.
שווה לו לשמור אותך חזק.
סמכי קצת על עצמך..
ודעי מה את שווה.
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - תיזהרי ממני ביגית המלכה ( תרתי משמע)
אני עוד אבוא להדביק לך כזו נשיקה שאת לא תשכחי אותי
}}{{
לפני 15 שנים
נסיך הכתר - לצעוד יחד אל עבר האופק בלי כל פחד!!
טיפוס על תלים, גבעות, הרים, מעבר מכשולים בתבונה
יד אוחזת יד, בחיבוק מפרגן, כי שניים שרוצים ואוהבים
הם שניים ששווים= 1 ... בהצלחה..
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - אוהוו אחרי כזה שיעור בחשבון
אין ספק שלא אשכח את מילותיך נסיכי
מקוה לצעוד ולקבל על כך ציון טוב
:)
לפני 15 שנים
לילימיי​(שולטת) - (:
אין מה לקבור...
תני להן כאפה קטנה שיבינו שעכשיו אולי זה לא הזמן
המתאים לעלות על פני השטח...ויש משהו\מישהו קצת
יותר מעניין כעת...
תיראי, הן יצייתו.
(:
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - רעיון מעניין כאפה למחשבות
אהבתי
אדוני בטוח יודה לך על זה
:))
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י