כמו בכל בוקר הקדמתי להגיע לעבודה
בימים האלו אני משמשת בתור מנהלת מחליפה לאחר שגייסו את הבוס הגדול.
נסעתי לעבודה מוזיקה ברקע התנתקתי מהחדשות והכל כדי להתחיל את הבוקר ברוגע.
גי'פ גדול חיכה לי בכניסה
מה הולך כאן?
חדר הכניסה אפף ריח גברי
פתחתי את דלת המשרד
שלושה גברים לבושי מדים ישבו שם עם הגב אלי
נו לפחות לא תפסו את כורסת הניהול
ניראו די קפדנים, ישבו בשלוה והיה ברור שהם מחכים לי
מה הולך פה... מי שלח אותם?
קפאתי על מקומי
אחד מהם שנראה צעיר וגבוה ממני בהרבה קם
בוקר טוב למנהלת
(אוקי הוא קורא לי המנהלת זה כבר מרגיע יותר)
"באנו לבדוק אותך.... "הוא המשיך
( סליחה?????????? הלב שלי נמחץ בתוכי אבל עוד לא אמרתי מילה)
"לבדוק תקינות הערכות ומילוי הוראות כמו שהתבקשת..."
(אני כבר על סף התמוטטות ובעצם גם התרגשות...////
כמעט צללתי לעולם השליטה... כמעט...
שניה אחרי זה תפסתי שאני בעבודה אני בעמדת ניהול הרי לא יתכן ש....
"רגע אני לא מבינה מי אתם בכלל"
" הא סליחה צודקת לא הצגתי את עצמי אנחנו מפיקוד העורף..."
חחחחחחחחחחחחחחחחחח
באמת שניסיתי להישאר מאופקת אבל לא הצלחתי לבלום את פרץ הצחוק שיצא ממני באותו רגע
הם כמובן לא הבינו
ואני נימקתי זאת במתח שכולנו שרויים בו בימים האחרונים.
קצת אחרי זה הבנתי שנורו קטיושות הבוקר לאיזור הצפון והם הגיעו לבדוק איך המתנ"ס שלנו ערוך לזמן חירום.
סשן שליטה לא היה לי הבוקר
אבל הם בהחלט העבירו אותי סשן אמיתי של פיקוד העורף
בדיקת האיזור המוגן
בדיקת המקלט הקטן שיש לנו
חיטוט בארגזי הציוד בערכות העזרה ראשונה
בדיקות וחיטוטים שנמשכו שעה תמימה.
יצאתי בשלום ואפילו עם ציון לשבח שאנו ערוכים כמו שצריך
בסופו של דבר אנחנו מתנ"ס די גדול שפעילותו מקיפה רבים מתושבי העיר.
ניפרדנו בלחיצת ידיים ידידותית
עקבתי בעיני אחרי הגי'פ הצבאי שעזב את השטח
מעניין איך היה לעבור סשן עם חיילים שכמותם...
טוב חזרה לעבודה אין זמן לפנטזיות.
עכשיו בטוח יהיה יום טוב ושרק יהיה שקט
😄
לפני 15 שנים. 14 בינואר 2009 בשעה 10:14