ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 15 שנים. 17 בינואר 2009 בשעה 18:54

ידעתי שהוא מגוייס והוא בשדה הקרב
לאחר כמעט שבועיים בלי קשר איתו
ראיתי שהוא מחובר לאינטרנט.
שלחתי לו הודעה ושאלתי איך הולך שם ומה שלומו?
זו התשובה שקיבלתי ממנו:
"הוציאו ממני שני רסיסים קטנים..
תפרו יפה.
ויאללה הביתה.
מחר חוזר.

זה כל הסיפור."
ואווו
בכלל לא ידעתי שהוא ניפצע ... שעבר ניתוח...
אין תקופת החלמה
אין פינוקים
רק רצון לשוב למערכה
והוא לא היחיד
רוח הלחימה והגבורה הזו שורה על רבים מהחיילים
נכון שמגיעה להם נשיקה או לפחות הצדעת כבוד
:))

ניני - בהחלט !
שיחזרו כולם בשלום, בריאים ושלמים !!
:-))
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - זה בדיוק מה שאיחלתי לו כששמעתי שהוא חוזר למערכה
שישמור על עצמו וישוב בריא ושלם ובלי רסיסים נוספים ...
חלילה
:)
לפני 15 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - בלי רסיסים או שהלב שלנו ישבר לרסיסים... ואכן, הצדעת כבוד למורעל...
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - אוהווו אין לך מושג כמה הוא באמת מורעל
:)
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י