סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 15 שנים. 21 בינואר 2009 בשעה 10:16

בעוד שעה הולכת להיות לי שיחת טלפון מיוחדת
כן אני יודעת שלא בריא לחטט בפצעים
שזה פותח אותם ודם ניגר מהם
שזה יקח אותי למקומות אפלים של כאב
שאחרי זה אני כבר לא אוכל להמשיך את יום העבודה.
מה לעשות... אני אישה מזוכיסטית
לא אוהבת דם, אבל אוהבת כאב
מרגישה צורך לנבור בו
מרגישה רצון לנסות לסגור פינות כואבות שנישארו בתוכי
אחרי שהוא הבהיר לי שהוא כל הזמן " ממשיך לעקוב אחרי"
ודי ברור לי שכל הודעה כזו שמגיעה ממנו מעירה את כל הפרפרים שבתוכי
אני אדבר איתו
תהיה שיחה לא פשוטה
לא יהיה לי קל בכלל
אני אשתדל להיות יציבה אבל יודעת מה יקרה לי בפנים...
מה יהיה?
איך הכל יתנהל...?
אני מרגישה צורך לעשות זאת למרות הכל.
מקוה להישאר אחרי זה בדיוק אותה מנגינה שאני עכשיו
ואם לא
מקוה שתהיו פה להרים אותי
}{

*מנגינה*{התווים שלו} - יש לך אישה חכמה ביג דום
טוב לראותך !
ו... תודה :)
לפני 15 שנים
ניני - חיבוק }{}{}{
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - קחי שניים חזרה
ותודה
}}{{
לפני 15 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - מקסימום זה יהיה סיום באקורד צורם...
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י