בבית לידינו גרה משפחה מרוקאית עם שש בנות.
כבר הרבה זמן אני רואה את האם טופחת ומבינה שעומד להיות להם ילד שביעי.
כמובן שכולם מברכים אותם ומקוים לבן.
בשבת נודע לי שהיא ילדה במזל טוב... בת שביעית!
אפיתי עוגה וכפי שמתבקש משכנה טובה באתי לבקר אותה.
היא נראתה תשושה לחלוטין ולא הבחנתי בהבעת אושר בפניה.
הבת הגדולה הציגה את העוללית המתוקה בפני.
חייכתי ליטפתי אותה ושאלתי לשמה.
קוראים לה " טינה"
סליחה, אולי לא שמעתי טוב... איך קוראים לה?
קוראים לה " טינה", חזרו בשנית על השם.
שתקתי
בליבי כבר הבנתי שלמתוקה הזו לא צפוי עתיד ורוד במיוחד.
נכון היא עוד בת אחרי שש בנות
אבל לקרא לה - " טינה"?
אף אחד לא היה ערב להם שהילד השביעי יצא בן כמו שהם כל כך רצו.
אז למה להתנקם במתוקה הקטנה הזו?
לא ראוי ולא מובן
ואני אומרת זה לא העיקר להביא ילדים לעולם,
לכל אחד מהם מגיע לקבל מההורים את מלוא האהבה והאושר.
למה ההורים הדפוקים האלו לא מבינים זאת?
לפני 15 שנים. 17 בפברואר 2009 בשעה 11:35
