הכל התחיל בקליק

פתק לבן חיכה לי על השולחן במשרדי,
ב- 10 בבוקר ישיבת עבודה, תביאי את קלסר הפרויקט
ותבטלי את כל הפגישות המתוכננות בקשר אליו.
מה?
שוב הבוס שלי הולך לבטל לי כל מה שתיכננתי?
אני עובדת על זה קרוב לשבוע, מתאמת פגישות, דואגת לרכוש את הציוד המתאים
ועכשיו הוא שוב עומד לבטל הכל?
זו לא פעם ראשונה שזה קורה לי, הבוס ההססני שלי לא נוהג לבטוח באף אחד.
אני מתכננת הכל לפרטי פרטים, מפרטת לו הכל , הוא יודע שאין דבר כזה שאני לא אצליח
ובכל זאת מחוסר ביטחון הוא פשוט יבטל הכל!
נכנסתי למשרד
"אין לי הרבה זמן , מנגינה, זו תהיה ישיבה קצרה, תשמעי חשבתי שוב על הפרויקט, זה לא ילך
קפצת גבוה מידי, את לא תצליחי לעמוד בזה לא בתקציב ולא בתיכנון.... "
ואחרי עוד גיבובי משפטים שכבר לא היה לי חשק להקשיב להם שמעתי בסוף את המשפט הדוקר כל כך:
" בואי נרד מזה..."!
זהו
הוא שוב טירפד לי כל מה שתיכננתי
5 שנים אני עובדת אצלו, כל דבר שתיכננתי תמיד הצליח על הצד הטוב ביותר ולמרות זאת הוא לא לומד לבטוח בי.
פאק
לא היה לי חשק לעבוד יותר
נכנסתי למשרד, נעלתי את הדלת ישבתי עם ראש מורכן על השולחן כשמוחי מרוקן לגמרי.
הפון מצפצף
האדון שלי שלח לי מיסרון
ידעתי שאם אני מתקשרת אליו עכשיו אני פורקת את כל העצב והעצבים שלי בשיחה הזו.
אין לי בעיה לעשות זאת, אדוני יקבל אותי בכל מצב רוח ותמיד רוצה לדעת כל מה שעובר עלי.
הקול ההחלטתי והרוגע שלו מאוד עוזר לי להרגע.
בכל זאת , כבר יומיים לא יצא לנו לדבר ולא מגיע לו לקבל אותי עם כל המיטען שעלי.
סימסתי לו שנהיה בקשר בעוד שעה.
השעה הזו תעזור לי להרגע מעט.
הכנתי קפה
ישבתי התבוננתי באדים העולים מהספל
עוד מבט ...עוד מחשבה..
ופתאום
זהו התעוררתי
ברגע אחד חזרתי להיות האישה ההחלטית.
אני הולכת להוכיח לו שלא צריך לבטל כלום
אני שולטת על הכל ואין סיבה שזה לא יצליח.
ואוווו בבת אחת הציפו אותי מלא אנרגיות .
כמה טלפונים
כמה מיסמכים שהורדתי והוספתי לקלסר הפרויקט
חצי שעה
ואני עם עוד שני מדריכים מתייצבים אצלו בחדר.
שעתיים שלמות ישבנו אצל הבוס המהולל.
אנחנו מתלהבים מראים לו הכל
עורכים מאזן תקציבי
מסבירים לו כל שלב מה הולך לקרות
מידי פעם הוא מנסה להגיד משהו ואני משתיקה אותו בלי היסוס
חחח אני המנגינה הנשלטת, משתיקה את הבוס הקשוח.
הפגישה הסתיימה
הייתי בעננים
למרות הכל התחשק לי פשוט לתת לבוס נשיקה, אבל זה היה משאיר אותו בהלם לגמרי 😄
יצאנו מהחדר נישקתי את שני המדריכים המקסימים שגיבו אותי בהכל.
זהו הפרויקט ממשיך...
הכל באחריותי
אני לא פוחדת לרגע ובוטחת בעצמי ובצוות המקסים שלי.
הכל נפלא
בעצם כמעט הכל
פיספתי שיחה עם האדון שלי
כבר יומיים לא יצא לנו לדבר, כל כך רציתי לשמוע אותו היום.
שום דבר לא יכול להיות מושלם בלי שיחה יומית איתו.
אני השולטת הכי נועזת בעבודה, אפילו את הבוס מעמידה בסוף במקום
אבל מול אדוני אני נמסה ומתמסרת לגמרי.
מתגעגעת אליך... מתגעגעת לקולך, כמהה לשמוע את מילותיך , רוצה להרגיש אותי נוטפת
למשמע טון דיבורך.
כמה טוב שאפשר לפשוט הכל למולו ולהיות פשוט ה"אני האחרת".