הכל התחיל בקליק

אני מ- 7 בבוקר במשרד
בטח תישאלו מי זרק אותי מהמיטה מקדם כל כך
ובהתחשב בכך שיש לי כל יום שעה נסיעה לעבודה אז קמתי באמת מקדם...
הבטחתי ל- "שולטת" הקטנה שלי סיבוב בקניון היום, אז החלטתי לסיים מקדם היום.
כבר בדרך לעבודה אמרתי לעצמי
מנגינה היום את פה גג עד 15 ואחה"צ את מבלה עם הקטנה. הגיע הזמן שתקדישי לה קצת.
נכנסתי לעבודה בשיא המרץ.
התיישבתי לקפה ( רק קפה אין לי חשק אפילו לטעום את העוגיות שסלימה המנקה המקסימה אפתה בשבילי).
חשבתי לתומי שהשעה בערך 10 בבוקר, אני אנוח לי לחצי שעה, אטייל קצת בכלוב ונמשיך במרץ.
מבט חטוף בשעון
לא להאמין כמעט 12 בצהרים.
תגידו מה קורה לזמן?
בעוד 3 שעות אני אמורהלהיות בדרכי הביתה
יש לי עוד לסיים כתיבת הפקה לכתוב הנחיות לסאונדמן ולבחור בדים לתפאורה.
3 שעות זה אולי נראה הרבה
אבל בשבילי זה כלום זמן.
מישהו מוכן לעצור את הזמן?
לא הרבה אני אסתפק בשעתיים הפסקה.
נו תעשו מאמץ
בשבילי...
:)))