לפני 15 שנים. 18 במרץ 2009 בשעה 19:48
אני יושבת שם,
במקום המוכר,
נוגעת בחפציו של אדם יקר,
ריחו הקסום של אותו אחד,
חומק לתוכי עם כל נשימה,
התמוססתי מהמחשבה,
שהנה הוא כבר כאן,
אך כשסובבתי את ראשי,
הוא כבר נעלם,
השאיר אחריו,
רק את קול צעדיו,
מאותו רגע,
חמקה נשמתי,
פוחדת שאולי לא אממש את רצוני.
נשארתי כבויה עם זו המחשבה
מחכה עדיין להמשך ההגשמה.
