סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 15 שנים. 25 במרץ 2009 בשעה 13:00

זו לא קלישאה כשאומרים שבכל זמן שחור ישנה נקודת אור.
היום היתה אחת הפעמים שהבנתי עד כמה המטאפורה הזו נכונה.
שתי נקודות אור האירו את הצהרים שלי.
על אחת אספר אחרי שאפרט מה בעצם קרה ולמה כולנו פגועים ומתוסכלים.
הנקודה השניה היא אתה!
אתה הלא סתם ידיד שלי
שסוף סוף הראת סימן חיים
חיכיתי לזה הרבה זמן.
וזה הגיע דוקא בשעות המטורפות האלו.
תודה על החיוך והאור שהבאת.
מקוה שיהיה לזה המשך...
אני מרגישה צורך לספר על הפגיעה וגם להתייעץ
אעשה זאת בערב כשיהיה לי יותר זמן מחשב.
המשך יום מקסים לכל מי שבא לבקר כאן
:)

zmanii - לראות אותך :) זה כבר נפלא.
מאחלת לך שהמשך היום רק יגדיל לך את החיוך (אבל שישאר כזה שלא יפחיד אותנו).
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - אני זקוקה לו לחיוך הרחב
בנתיים עוד לא מצאתי אותו
אבל מצאתי ידידה תומכת כמוך
כמה טוב
}}{{
לפני 15 שנים
ligoman​(מתחלף) - היי מנגינה, אל ייאוש, ושימרי הכל בפרופורציה. לפעמים מה שנראה נורא היום מקבל פרספקטיבה אחרת בהמשך. שימרי על אופטימיות והיצמדי לאני שלך. לעצמך. האור צמיד מגרש את החושך, וסופו לנצח. זו לא סתם קלישאה. בעיקר אורך רוח וסבלנות. הרי אנחנו יודעים כמה את מצויינת, מצטיינת, משקיעה. אלו תמיד יתגברו על אירוע שחור.

מאחל לך התגברות מהירה
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - תודה רבה על העידוד ליגו
השארת אותי סמוקה זה בטוח עדיף מהשחור
:)
לפני 15 שנים
לילימיי​(שולטת) - (:
אין רק שחור או לבן
בחיים האלה שלנו, מנגינה יפה...
בין הלבן לשחור, דרך כל קשת הצבעים,
וחוזר חלילה...אין מנוס.
*אוהבת אותך + חיבוק חזק ממני..
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - לילוש
בקשת הצבעים אני שמה אותך בקרן הורודה
טנקס
}}{{
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י