הכל התחיל בקליק

מוצאי שבת לפני 6 שנים
אני צופה בטלוזיה
קריאה חזקה הקפיצה אותי
מ--נ--ג--י---נ---ה
מישהו צועק לי מלמטה
נחפזתי לחלון
חברתי עמדה שם
"הבן של יעל נהרג" את שומעת הבן של יעל נהרג..... אני זזה..."
"מההההה רגע חכי שניה אני יורדת אליך..."
" לאאא אני לא מחכה לא יכולה, בייי"
" רגעעע אל תברחי לי, לא הבנתי בדיוק מה אמרת?
" תגידי את לא שומעת, הבן של יעל נהרג עכשיו הודיעו לה..."
חצי דקה אחרי זה כבר הייתי למטה לידה.
התחבקנו
" הוא היה בסיור שיגרתי בג'נין, צלף פגע בו ישירות בעורק הצואר, לא היה לו שום סיכוי..."
" לאאא, תנערי אותי ותגידי לי שאני חולמת... בבקשה תגידי לי שזה סתם..."
עמדנו ככה ברחוב
מחובקות
בוכות
שלולית דמעות למרגלותינו
אנשים עברו
ניסו להרגיע
להתעניין מה קרה
ואנו ככה פורקות
בוכות
יעל חברה טובה של שתינו.
בנה הבכור התגייס לפני שנה.
בן 19 וחצי היה במותו
השאיר אחריו משפחה נפלאה ו- 4 אחים.
בלויה הסתכלתי על יעל
אותה אישה שהיתה תמיד חסונה מגוננת ודואגת לכולם,
נראתה שבר כלי שהיה צריך לתמוך בו משני צדדיו.
מראה כואב של אם שכולה.
ואיתה לגורל עוד משפחות רבות.
יהיה זכר בנה היקר ברוך ואיתו זכר כל החללים.