לפני 15 שנים. 2 במאי 2009 בשעה 20:39
תמיד ידעתי שהיא בוכה בלילה,
אבל היום שמעתי את הדמעות שלה בפעם הראשונה.
איך הן נספגות בכרית, ומרטיבות אותה לאט לאט, כאילו שיש להן את כל הזמן שבעולם.
ופתאום הוא פסק. הבכי.
היא שמעה קולות צעדים מתקרבים
כבשה פניה בכרית, התעטפה בשמיכה העלתה חיוך על פניה.
.
הרשיתי לעצמי להיכנס בשקט אל תוך מיטתה החמה והלחה, ולקבור את פניי בשיערה הסתור.
הצמדתי את לחיי הקרה אל שלה,ולחשתי על אוזנה:
"הגעתי, אני כאן, להגשים הכל ביחד
מעכשיו רק דמעות של כאב, לחות של תשוקה והנאה"
כל שאבקש לו יהי.....
