גם היום צעדתי במסלול הקבוע
הליכה מעט מהירה של שעה.
די משעמם
שירים בוקעים מהאוזניות
מראות
אנשים וכלבים צועדים
ו... הבית שלה
כל יום אני עוברת ליד הבית שלה.
רגע לפני שאני שם, מתמלאת מחשבות
ומה יהיה אם בדיוק היא תצא
האם בכלל אזהה אותה?
למרות שלא ראינו אחת את השניה מעולם, אולי היא תהיה מספיק נבונה לדעת שזו אני?
ואז מה?
לדבר
להכחיש
להכיר
להתעלם ולהמשיך ללכת?
הכרתי אותה כאן בכלוב
תוך כדי שיחות התברר שהעולם הרבה יותר קטן משאנו חושבים
אנו גרות 5 דקות הליכה אחת מהשניה.
היא מאוד רוצה להפגש , להכיר
האמת
גם אני
אבל אז אדע שמישהו בשכונה יודע על הנטיה הבדסמית שלי....
למרות שאני בוטחת בה לגמרי
זה לא יעשה לי טוב
אין לי ספק שהעובדה שמישהי קרובה מהשכונה מכירה אותי ויודעת עלי
תיסגור אותי ולא אוכל להנות מהנטיה הקסומה שלי להיות נשלטת.
השיחות ביננו נמשכות
קרובות.... רחוקות
היא מנסה להוציא אותי מהארון
אני מציצה מתוכו, אולי כדאי....
אבל מהר מאוד סוגרת את הדלת בחזרה.
מחשבות...
להישאר בפנים, כי ככה בטוח לי?
להחשף ולהפגש איתה, כי סוף סוף תהיה חברה שאוכל לדבר איתה בגובה הבדס"ם?
מהססת
מתלבטת
לא יודעת....?
לפני 15 שנים. 16 במאי 2009 בשעה 20:04