הכל התחיל בקליק

עוד יומיים טקס ליום ירושלים.
ולמי שעדיין לא מכיר אותי אני אחראית על ההפקה ( כמו תמיד)
הפעם החלטתי להיות מקורית
מעבר ללהקת הייצוג שאני עובדת איתה בקלות ובכייף על כל הטקסים,
( הם מיומנים לחלוטין)
החלטתי הפעם ללהק קבוצה של תלמידים מהחינוך המיוחד להעלות להם קצת את האגו ולתת להם אפשרות להשתתף בטקס.
הכנתי להם תפקידם שיתאימו להם
הם אמורים להיות שותפים פעילים, בשילוב עם הלהקה.
הרבה התלהבו מהרעיון ובעקבותיו הוזמנו להופיע עם הטקס בעוד שתי הופעות מחוץ לעיר.
הכל נשמע נפלא
אבל...
אני לא יכולה יותר
הם קשים
מאוד קשים
לא מסוגלים ללמוד טקסט קטן בע"פ
לא מדברים מספיק בקול,אינטונציה גרועה
לא יודעים להזיז את עצמם נכון
ו... נוסף על הכל גם לא הכי ממושמעים
זה מטורף
עוד יומיים טקס ואני לא רואה איך זה הולך לעלות
ותבינו שביום ראשון יש לי שתי הופעות חוץ עם אותו טקס.
אני באמת משתדלת להיות נחמדה איתם
להקל עליהם כמה שאפשר
אבל זה פשוט לא הולך
ופרפקציוניסטית שכמוני לא מקבלת פשרות!
הסאונדמן אמר לי היום לוותר עליהם ולהוסיף ללהקה את שאר התפקידים, הרי הם יעשו זאת ברגע.
אני ממש לא יודעת מה לעשות
לא רוצה לייאש אותם, הרי כל המטרה היא לטובה.
קשה
אני כמעט יורקת דם מהטקס הזה...
מה עושים?
:/