יש יומיים בשבוע שבהם אני יכולה לקום קצת יותר מאוחר.
בלילה שלפני אני פרפרית לילה רצינית
יושבת מול המחשב עד שמגיעה " הנפילה הסופית"
וזה קורה בשעות הקטנות והמאוחרות של הלילה.
יום שני בבוקר הוא אחד הימים האלו
מכוונים שעון ל-7 כדי להעיר את המתוקה שלי לבית ספר ועד אז ...
אחחח החיים הטובים של עולם החלומות.
אבל הבוקר מישהי החליטה לשבור לי את זה.
5:45 צילצול טלפון
הטלפון נמצא ממש ליד מיטתי ומעיר אותי בזינוק
ממממ... מה קרה
מזה הרעש הזה
מממממ... מה השעה בכלל?
רגע זה לא השעון המעורר...
אופס זה הטלפון.
אולי קרה משהו?
אולי ההורים שלי.....
חצי ישנה אני ניגשת לענות.
בוקר טוב, אני שומעת קול במבטא רוסי מהעבר השני
את זוכרת אותי
אני XXX שעובדת עם בעלך.
את כבר מכירה אותי נכון?
תזכירי לי איך קוראים לך....
תשמעי תגידי לבעלך שלא ישכח לאסוף אותי מהתחנה ביציאה מהעיר אני אחכה לו שם כרגיל....
הבהרה קטנה:
כל בוקר בעלי לוקח איתו לעבודה כמה עובדים.
הוא נותן להם טרמפ בכייף
רק מבקש מהם לודא בערב שהוא אכן נוסע למחרת, כי יש ימים שהוא לא מגיע ישירות לעבודה
והוא לא רוצה שהם יסתמכו עליו לשוא.
תיראו אני בדרך כלל אישה מאוד נחמדה ובאמת אוהבת אנשים
אבל להקפיץ אותי ממיטה בשעה כזו
ויחד עם זה להעיר את כל הבית.... רק כדי לבדוק אם יהיה לה טרמפ לעבודה?
בעלי יוצא מהבית ב- 7:30 והיא יודעת זאת
אז לכל הרוחות מה בער לה להתקשר מקדם ולהעיר את כולנו?
נשכתי את שפתי
דיברתי איתה יפה ולא הראתי לה שאני כועסת.
אבל היא תחזור על זה אין לי ספק בכך!
אני מבינה שהיא זקוקה לטרמפ ובאמת שאיני רוצה להשמע לא נחמדה,
אבל איפה קצת התחשבות מצידה?
מזו ההשכמה הזו מקדם בבוקר רק כדי לתפוס לה טרמפ?
איך מפסיקים את זה???
לפני 15 שנים. 1 ביוני 2009 בשעה 8:34