הכל התחיל בקליק

*** כמעט יום שלם אני מתמודדת עם הסערה שבתוכי
מנסה למצוא את המילים הנכונות מנסה לנסח את התחושות.
רגע כותבת מתלהבת
מרגישה לא מספיק מחוברת ומוחקת.
אני יודעת שאתה שם מימול מחכה למילותי
למעשה כולם מחכים...
כבר אתמול הצהרתי על יום גדול
גם הבוקר הבטחתי לכתוב.
בין מטלת עבודה אחת לשניה
הרגשתי פתאום הארה
כל מילה מוקדשת לך...
------------------------------------------------------------
--------------------------------------------------------------------------------

כל החיים ובמיוחד בשנתיים האחרונות
שוטטתי אבודה
מחפשת לי שליטה.
אל האופק מביטה
מעליי שמיים אפורים
תחתיי שדה עטוף קוצים

חציתי ימה, בין הרים וגבעות
עייפתי ומעיניי זלגו דמעות
בין ייאוש לבין תקווה
בין קשר מתהווה לאכזבה
שמעתי קול קורא לי בעוצמה

נלחמתי בחולשותיי
המשכתי לצעוד בדרכיי
ראיתי דמותך,אדון, מלאך
הושטתי ידיי לך, קח!

השפלתי מבט נוכח זוהרך
השתכרתי מניחוח קרינתך
חשפתי מול את ררצון כאביי
רגע חיוך ורגע דמעותיי

אחזת בידיי בדממה
עיניך קרנו כחמה
לקחת אותי תחת חסותך.
פרשת מולי שדה של שושנים
שמיים התמלאו בכוכבים

שיכנת אותי בממלכתך
עטפת את ליבי בליבך
טפטפת עמוק בנפשי
טיפות זעירות של שליטתך

ידיי אוחזות בך, אוספת
תמצית של טיפה ועוד טיפה
להבה בוערת בתוכי
מתמכרת לקסם שבך
מתמכרת... להיות שלך

מבטיחה, אהיה תמיד מתחתיך
אנגן על כל חדרי ליבך
אמרק נפשרך אענגך בהנאה
בסם אהבתי אמלא את נפשך

תעטוף בערגה את גופך על גופי
תתמזג בי, תחדור לנפשי
אנשקך עד כא?ב שפתי
אעניק לך בלהט תשוקות?י
אכרע למול הדרת אישיותך
ואענוד בגאוה את קולרך.
אדוני
אדון יואל
אני שלך.
ומרגע זה אני גאה להצהיר על כך רשמית:
מנגינה כבר לא מנגנת לבדה
האדון מוביל אותה בבטחה, בהכאבה
ועם המון אהבה.
מנגינה ( יואל)