החצי השני שלי החליט שבא לו קובה
ולא סתם קובה
אלא כזו ממולאת בחזה עוף צימוקים צנוברים
ומצופה בסולת ובורגול
שגם מבשלים וגם מטגנים
וכמובן כיאה לקובה עירקית, היא חייבת להיות עגולה.
לא חלילה כדמוי הקובות האליפטיות המוכרות יותר.
מסורת זו מסורת והוא רוצה לשמר אותה ולטעום טעמה של קובה עגולה.
מה לי ולקובה עירקית?
ועוד לדאוג שתצא עגולה!
כבר כמה שבועות שהוא מנדנד לי על הקובה הזו
וכשהוא רוצה הוא יודע טוב טוב לנגן לי על מיתרי הרגש.
שהרי אותה קובה חלומית תזכיר לו את בית אימו ז"ל שהוא כה מתגעגע אליה
טוב
היום קמתי עם הרבה אנרגיות טובות ( ואתם מבינים מאיפה יש לי אותן...)
אז יאללה עושים קובה.
לקח לי שעתיים להבין איך אני מקבבת את הקובה ומכניסה לתוכה את המילוי.
הידים נדבקו
לא הכי הלך
כוס קפה באמצע להרגע
ו...
לא להאמין הצלחתי.
הבישול עבר בשלום כל הקובות קיבלו ציפוי מבושל ויפה.
4 התפרקו בטיגון אבל מי בכלל הרגיש כי עוד לפני שהספקתי להתעצבן
הן היו כבר בפה שלו.
ועכשיו
ניצבת בגאוה במטבח תבנית מלאת קובות
ותשמעו
זה טעיםםםםםםם
מפוצץ
וכמובן משמין.
ואם מערב אירופאית שכמוני הצליחה במלאכת הקובות
כל אחד יכול.
אז בזהירות על הקלוריות וזה....
מומלץ
שבת נפלאה טעימה ומלאת אהבה .
}{
לפני 15 שנים. 12 ביוני 2009 בשעה 11:18