אני יודעת אדוני
שעד שלא תעמיד אותי מולך-
אתה גבוה וחסון
ואני קטנה ושברירית שכזו
עד שלא יגיע הרגע שבו שערי ימשך לאחור
פני יוטו לעבר פניך
ועיניך יחדרו עמוק עמוק לתוכי
רק אז
ברגעים הקסומים האלו
אני ארגיש את אצילותך חודרת לתוכי
מבקעת את איברי החמים
פותחת את מפלי
ועוזרת לי להיות במקום שאתה רוצה אותי שם.
במקום שטוב לי לשכון בו,
המקום הזה בעל חמשת כוכבי התשוקה.
*****
מעל 20 שנה הכמיהה לשליטה מרחפת מעלי
מרגישה כל כך קרובה
רק פסיעה קטנה שלי
ואני בפנים.
מנסה, מדעדעת,
השער חסום למולי,
עדיין לא למדתי התמסרות במיטבה
עדיין לא השלתי מעלי את כל אישיותי האסרטיבית.
עוד לא למדתי מספיק להקשיב לך, לקבל הכל
לדעת שהכל בא מדאגה ואהבה שלך
לקבור את ההערות והביקורת שאני רגילה לומר
לדעת לפנות בנימוס כמו שאתה דורש,
כמו שמגיע לך.
אני רוצה להיות מתחתיך, הכי טבעית
הכי אמיתית.
להבין הכל לבד
בלי כעסים ועונשים שכה מייסרים את נפשי
לדעת להקשיב
לקבל הכל
לתת לך את כולי
לעינוג, להנאה.
להיות באמת
ראויה לאדון אהוב ומיוחד כמו שאתה.
לפני 15 שנים. 22 ביוני 2009 בשעה 10:25
