לפני 15 שנים. 29 ביוני 2009 בשעה 6:38
אדון יקר שלי
עבר עליך אתמול יום עמוס ביותר
אני בחופש
חשבתי הרבה עליך
הכנסתי אותך עוד יותר עמוק לתוכי
אבל ידעתי שאין סיכוי שתגיע למחשב ואין סיכוי שנדבר.
ב- 3 לפנות בוקר היית כאן
נכנסת רק כדי לכתוב לי ולשלוח נשיקרה מבעד למסך.
ידעת שאני אוהבת להתחיל את הבוקר עם הודעות ומסרים מימך
ידעת כמה זה מרגש אותי
למרות העייפות לא שכחת לכתוב לי.
ואני זכיתי
לקבל אותך עם כל הקסם שבך
לספוג מימך מנות קסם שאתה מאציל עלי
לתת לך את כולי כדי שדוקא אתה האדון המיוחד
תלמד אותי את רזי מקומי כנשלטת.
להנות מהכלת הכאב
מיסורי ההצלפות ומנחת כפות ידיך
מהתחושה של כולך מעלי ואני שם למטה בשבילך.
מרסיסי אשיותך שממלאים אותי
ופורצים בי מפלי תשוקה
זכיתי בך
ובכל שחר של יום חדש
אני מתעוררת
מאושרת.
