לפני 15 שנים. 2 ביולי 2009 בשעה 20:17
יש את הימים האלו שהכלוב דוחק פתאום
שרוצים להשתחרר להרגיש חופש
להפסיק לחשוב בדסמ ולהשאר האישה האסרטיבית שאני.
זה לא שיצאתי מכל זה
ממש ממש לא
אדוני איתי אני איתו טוב לי מקוה שגם טוב לו ואני מאושרת.
אבל פתאום ההתמכרות ירדה לטימיון
לא רצה בכל הזדמנות לראות מה מתרחש בכלוב.
החופש לוקח אותי למקומות אחרים.
קצת מוזר לי לחשוב על זה
בהתחשב בכך שאני אחת המכורות של המקום.
מסתבר שמצאתי פירצה מבין הסורגים
יצאתי החוצה לנשום קצת אויר חפשי.
ברור שאני לא נעלמת
סוג של פיסקון זמן.
בטח ביום ראשון ארגיש צורך להיכלב מחדש
ועד אז....
משאירה מנגינה עריבה ברקע.
