הכל התחיל בקליק

יצאתי לחופש
לכאורה אמור להיות לי המון זמן פנוי
לעיסוקים לבילויים למנוחה ו.... למחשב!
מרגישה בדיוק להפך
פתאום החוסר סדר יום הזה לא משאיר לי רגע פנאי לעצמי
מוצאת את עצמי יום שלם לא מגיעה למחשב.
הקניות, העבודה השניה שלי, הבוס... המהוללל, "השולטת" הקטנה, בני שעומד להתגייס,
כל אלו מעפילים על העולם הבדסמי שלי.
מצד אחד לא יכולה להתנהל בלי העולם המופלא הזה
מצד שני מסתבר שיצאתי לחופש גם מפה.
טוב לי?
רע לי?
רגשות מעורבים
^
^
^
^

המקום היחיד שנשארתי פתוחה, קשובה, צייתנית ולא משוחררת לחלוטין זה אדוני
אולי זו תמצית חיי
אולי זה החופש האמיתי שלי?
אדון יואל שלי.... מתגעגעת לכל מה שאתה....