הכל התחיל בקליק

בקשר שיצרתי עם אדוני,
מרגישה שהגעתי למקום טוב
יש מעידות יש רגעים קשים וכואבים
אני עדיין לא נשלטת מושלמת
אבל עובדת על זה חזק
לומדת כל הזמן
משתדלת
בשבילו
מגיע לו-
לקבל אותי חמה רכה נוטפת ומענגת אותו כמה שיותר.
מאז שאדוני נכנס לחיי
פתאום הכלוב מקבל פחות תשומת לב
כבר לא להוטה לרשום בבלוג
כברלא מחפשת קשרים עם חברים מכאן
לא זקוקה לשיחות, לייעוץ של מישהו
זקוקה רק לשמוע אותו את החכמה שלו את התובנות שלו
הוא מכניס סדר בחיי
הוא יודע להגיד את המילה הנכונה במקום הנכון.
כייף לי להיות פתוחה איתו.
באחת השיחות סיפרתי לו שאני כבר הרבה פחות פעילה בכלוב כשיש לי אותו.
הרגשתי שהוא שמח
שנעים לו לשמוע שהוא ממלא אותי.
והיום קרה עוד משהו
מתוך הידידים המועטים שנשארו לי בכלוב
ירדה עוד אחת.
נראה לי שכל הקשר ביננו נבנה על אינטרסנטיות
וברגע שאין צורך אז מפסיקים להקשיב ורואים במילותי הטפה או רצון לפגיעה.
אני לא במקום הזה
אין לי רצון לפגוע או להעליב
ולכן בחרתי להתרחק
ואני מאמינה שזה צעד נבון מצידי.
עוד פלח מהכלוב ירד מחיי
ואני אמלא אותו בעוד הסנפה של אדוני.
ככה לאט לאט אני הולכת ונכבשת בתוכו
ומתחילה להבין את מקומי כנשלטת.
עם כל השמחה, התשוקה, הפחד, הרעד, רגעי הכאב והצער,רגעי ההתעלות הרוחנית....
אני יודעת שטוב לי.
הרי לזה פיללתי שנים רבות.
שיהיה שבוע מלא אושר בלב ובחוץ לכולם.