ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 15 שנים. 8 בספטמבר 2009 בשעה 6:25

הגעתי לעבודה לפני יותר משעה.
בדיקת סדר היום, מצבת העובדים ולו"ז התארגנות המקום.
8:30 החברים הראשונים מתחילים להגיע
מוחקת את תלאות הנפש, מדחיקה את הרגשות
מקבלת את כולם במאור פנים. (מאולץ משהו)
כולם מלאי חיוכים של בוקר
למה לא בעצם
המקום ממוזג ונראה נהדר ( מישהי דאגה לזה...)
הקפה כבר מעלה אדים העוגות הגיעו הרגע מהמאפיה.
החיים נראים יפים מתמיד.
לפני רבע שעה הבוס פתח את דלת משרדי
חיכיתי לשאלה הקבועה של הבוקר
ופתאום הוא מתחיל את היום עם בוקר טוב וחיוך גדול על פניו
( וואללה לא מתאים לו לזעפן הזה לחייך ככה על הבוקר)
סימן שעבר עליו משהו טוב.
הסרתי את כיסוי הפנים
לא משתמשת באמצעי נקיון והגיינה
רוצה שכולם ידביקו אותי בחיוכים שלהם
איך עושים זאת?
אולי חיבוק עם החברים?
או לשתות מספל הקפה שלהם?
אפילו נשיקה לבוס אני מוכנה ( הוא יפטר אותי אחרי זה )
העיקר להידבק
גם אני רוצה לחייך /-:



WaterMan​(שולט) - משחררים את שרירי הפנים,
מרפים את השפתיים
מתחילים בחיוך מעושה...
לאט לאט הוא הופך לכזה שנובע מבפנים
לפני 15 שנים
בודק - כל קמטי הפנים
הם קמטים לא נעימים חוץ
מקמטי החיוך
אבל כדי לחייך צריך
להסיח את הדעת ממה
שמעיק
להעשיר את הנפש
במנגינה רגועה ושלווה
שבכח נגינתה תאיט את קול
הרעשן הסואן המתחולל פנימה
בתוככי הנפש
פתגם חכם אומר: אם קשה
סימן שאפשר לגבור
ואולי הדרך חלגבור על המעיק
זה באופן שכל קושי לראות אותו כנקודת
חישול נוספת
בחיים ולא כנקודת כישלון ורפיון

לפני 15 שנים
מקעקעת - כמו שאמר ידידי היקר מלמעלה...
ואני מוסיפה...כמה שקשה ככה קל !
וחיוכים מכל הלב, אצלי, יש למכביר,
שולחת לך בשמחה ליום מחוייך ונפלא :-)

}{
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י