הכל התחיל בקליק

הוא לא צריך לחבוש את כובע האדון הרי כולו מנוהל כך בכל רגע בחייו.
האזיקים והחבלים הם מלוויו הקבועים
השוט מלפף כל רגע במהותו
הטון הסמכותי כלפי אחרים
הביטחון בכל מה שהוא עושה
הפקודות שהוא נותן לאלו שכפופים לו היראה שלעיתים יראים מפניו
הקיפאון שהוא יודע להכניס את האחר והחיוך שלו שממיס הכל
המראה החסון הגברי המאיים משהו
ומבעד למעטה השיריון החזק והחסון
אי שם
עמוק בפנים- מתגלה הלב החם האוהב המתחשב הסבלני
הנשמה שמרגיע שמעודדת שיודעת להיות רכה ועדינה.
ככה הוא נראה
ככה מנוהלים חייו
ככה התנהגותו בעבודה ובבית
ולאדם כזה, אדון בהוויתו ונשמתו, חסר רק מרכיב אחד להשלמת פאזל חייו
חסרה לו נשלטת.
ואני שם אוחזת בחלק האחרון של הפאזל.
האם נשכיל לחבר הכל בדרך הנכונה?
ימים יגידו....