לפני 15 שנים. 13 באוקטובר 2009 בשעה 10:16
שוב אני מוצאת את עצמי פוסעת בשביל ההכרות:
עוד שיחה אל תוך הלילה, במסן
שיחת וטלפון שבה למדתי להכיר את גוון קולו השולט.
עוד כמה גלדים שהוא מצליח לפרק ממני
עוד תובנות שאני מגלה בהקשר אליו.
מצליח בדרכו שלו להפריח ממני חששות
לעזור לי להכיר אותו כל פעם טיפה יותר טוב.
צעד קדימה, כי אני רוצה להיום שם ושלו
צעד אחורה כי נסיונות העבר המרים, לא מרפים את ההססנות שבי,
מרגישה שהריקמה החדשה מתמלאת אט אט בעור וגידים
אני יודעת שבסוף גם אחשף למולה ואגיע לפגישה שהוא כל כך רוצה בה.
ואולי זה הפתח לקשר השליטה החדש
ואולי הוא האדון שייחלתי לו?
ממשיכה בדרך שהוא לימד אותי להלך בה
יודעת שזקוקה לו ברקע וחושבת עליו הרבה.
המדריך, המורה, ה-- אחד ואולי גם האדון החדש שלי?