הכל התחיל בקליק

כל צינת הבוקר מתמוססת מול קריאת האדומות שאתה משאיר לי
כל הלאות שאופפת אותי בפיתחו של בוקר סגרירי נעלמת לה באורח פלא עת אני מגיעה לכלוב וקוראת את מסריך.
טוב להתחיל את הבוקר ולראות את מה שכתבת לי.
אדון יקר שלי
כמה אכזבה היתה בי כשלא יכולנו לשוחח אמש.
מסתבר שהטבע גדול עלינו והברקים הם אולי הדבר היחיד שיכול לחצוץ ביננו
ליל אמש
הבית היה קר
אני קרה
התכנסתי מתחת לפוך
הרגשתי את החום הנובע מימך משתלט עלי
את ידך החסונה נוגעת בי
במקומות הכי רגישים
תופסת אותי בחזקה ומוציאה ממני אנקת כאב
מלטפת מרגיעה
מרפרפת קלות על הירך
מצד לצד
נגיעות קלות שמביאות אותי להתפתל מתחתיך
רגע של נגיעות רופפות
ורגע חזקות יותר
כל גופי דרוך בתנועה
מתחננת להפסקה
לא יכולה יותר
ואתה ממשיך בתאווה
סוחט ממני את כל מיצי תשוקתי
ידך הגדולה והחזקה ממשיכה לרפרף מעלי
אני מתפתלת עוד ועוד
שניה לפני שמאבדת כוחי
אתה מצמיד אותי אליך
חזק
יותר חזק
כולך עוטף אותי
אני נושמת לתוך גופך
יונקת את אדי החום מימך
מרגישה ליטוף בראשי
נרגעת
נהנת מרגעי העונג מתחתיך
נמסה עוד ועוד
רואה את פניך המחייכות השלוות
וכשטוב לך טוב גם לי.
התעוררתי לבוקר חדש
מאושרת כולי נוכח הזיכרונות מרגעים קסומים שיש לי איתך
נשארתי עוד רגע קט במיטה
חשבתי על ידי הקסם שלך
לוקחת את קפה הבוקר
נכנסת לכלוב
מילותיך ממלאות אותי בכוחות לכל היום.
" מנגינה שלי", אתה כותב לי,
"אין לי מילים לתאר את הרגשתי כאשר אנו משוחחים ומצפה ויותר מכך לפגישתנו...."
אדון אדיר שלי
אתה לא צריך מילים כדי להפוך אותי לנשלטת מסורה ומאושרת
המבט שלך הידיים שלך וכל גופך ומאודך חודרים לתוכי ואט אט
שמים אותי במקומי
שם
למרגלותיך.