יש לי ידיד מקסים שהוא אחד השולטים הראויים מבין חברי הכלוב
אני מכירה אותו אישית
יוצא לנו לשוחח שיחות נפש רבות
אנו גלויים אחד עם השני מתייעצים מפרגנים ואף מנחמים כשצריך.
גילוי נאות
היו ימים שאפילו שקלנו למסד את קשר השליטה ביננו.
אבל אז הכרתי את אדון באנג האדון המקסים שלי
ומאותו רגע שהוא הבין שאני של באנג, איחל לי בהצלחה, פירגן מכל הלב ובמלוא האצילות.
אדוני יודע על הידידות הזו ומתוך היותו ליבראלי ומקסים שכזה, אין לו שום בעיה עם כך וברור לו שאני לא אמעל באמון שהוא נותן בי.
( במאמר מסוגר זכיתי באדון כל כך יקר שכל מעודי זה להיות שלו כמובן).
הקשר שלי ושל אותו שולט ידידי, ממשיך.
אנו משוחחים מספרים אחד לשני דברים שונים אבל הוא לא יעלה על דעתו לנסות לשכנע אותי לעזוב את אדוני. הוא מכבד את הקשר ומפרגן וזו אחת הסיבות שאני מעריכה אותו כל כך
והידידות עימו נעימה לי.
הבוקר, כמו הרבה ימים אחרים שוב נראתה הודעה מאחד האדונים המחזרים.
הוא ביקש ש" נעוף ביחד" ואף טרח להשאיר מספר טלפון.
לדעתי מי שחושף את מס' הטלפון שלו, בלי שיכיר אותי כלל, מצטייר כלא רציני בעליל.
מעבר לכך
הרי כולם רואים שאני משוייכת לאדון
הסוגריים מעידים על כך ואני מרבה לכתוב ולספר על אדוני.
אז מה הטעם בכל הפניות ההזויות האלו?
האם באמת מישהו חושב שאעזוב את אדוני ואלך שבי אחרי איזה מחזר לא מוכר, רק בגלל שטרח לכתוב לי הודעה?
למה לא לכבד את קשר השליטה ולא לנסות לסדוק בריקמה היפה שבנינו לנו?
אז לכל אותם המחזרים המנסים
חבל על הטירחה ועל הנסיון שנועד לכישלון.
אני נשלטת מאושרת של אדוני, אדון באנג
טוב לי לראות אותו מאושר ומסופק מהקשר ומהיותי מתמסרת לו.
בבקשה להבין ולכבד.
לפני 15 שנים. 4 בנובמבר 2009 בשעה 9:54