הכל התחיל בקליק

שבוע חדש, יום חדש, הכל כרגיל, כאילו
המיטה חשה אותי טוב טוב והפוך עשתה את עבודתה נאמנה במהלך הסופ"ש.
מתחילה להתנהל עם הלאות הידועה של יום ראשון ומי לא מכיר אותה..
עיתון, קפה, חליפה, איפור, בישום, שיגרה...
שיגרה? לאאאא משהו קורה לי
למה אני רצה יותר מידי פעמים לשירותים?
לוגמת יותר מים מהרגיל ומרגישה שמשהו בתוכי זז כל הזמן?
עוצרת רגע את שטף הבוקר,
נעמדת מול הזריחה, נושמת עמוק
שואפת את אויר הבוקר המחניק משהו
מרגישה איך פרפרים ראשוניים כבר התמקמו בתוכי
מבינה שהולכת לעבור את " יום הפרפרים"
אט אט בכל רגע פנוי של יומי עוד פרפר יתפוס לו פינה בתוכי.
כל אחד מהם צבעוני ומהודר
כל אחד מביא איתו משהו וממלא את צפונותי.
פרפר של תשוקה
פרפר געגוע
פרפר אהבה
פרפר חששות
פרפר צפיה
פרפר...
ועוד אחד כזה....
ואחד גדול שיביא הרבה חום לתוכי
ובעיקר פרפר של כניעה ורצון עז להתמסרות.
ככל שיתרבו ירפרפו יחד בכנפיהם ויותירו אותי מתפקדת מתרגשת ורועדת קלות.
ככה אעבור את יומי
ככה אתחיל את יום המחר
ככה אתה רוצה לקבל אותי אדון שלי
וככה אני אתייצב בפניך.
מחר!
שיהיה שבוע מלא אור ואושר לכולם
לפחות כמו שהולך להיות לי.
:)