הכל התחיל בקליק

כמעט שבוע חלף מהפגישה החלומית עם אדוני.
הזמן כאילו עצר מלכת
אני מרגישה עדיין שם בלהט רגעי הקסם.
הזמן מפגישה לפגישה מוקדש אצלי להפנמה.
הרגשות מתעוררים ואיתם געגועים לעוד.
אדוני דואג להבהיר לי שאני אובל במסלול רצונותיו
בתוך בליל התאוות שלו, בעולם הפנטזיות שהוא מת להגשים לי ועלי.
אבל הכל יקרה לאט לאט
אין לאן למהר.
הוא יודע שאני תעבה אבל מפוחדת כולי
הוא מכיר את רגעי הלחץ שאני נמצאת לפני כל פגישה.
אם בהתחלה היה משתף אותי בחלק מתיכנוניו ובמה שהולך לקרות,
הרי היום מעדיף להשאיר זאת לגורם ההפתעה.
רק ברגעים האלו שאני שם , עטופה בחומו מפנימה את כל הדרתו לתוכי
שם אני רגועה, מרחפת ומסוגלת להכיל הכל.
רק בימים שאחרי הבנתי, שבסשן האחרון עליתי מדרגה.
לא חשבתי שזה יהיה כך אבל ממתי יש מקום למחשבותי?
אדוני מתכנן ומבצע כרצונו ואני שם בשבילו לספוג לענג
להתענות ו.... להנות
עוד ועוד להנות.
המעבר החד שהוא מעביר אותי מגניחות כאב לרטט של צחוק ופורקן
מטריף אותי לגמרי.
הפחד שלי, הרעד מהבלתי נודע, מומר בפרץ של רטיבות והתרגשות בלתי נשלטת.
הוא- הוא הגורם לכל זה לקרות.
אצבעותיו הארוכות, כף ידו החסונה יודעות לנחות על ישבני בחזקה,
הוא מתענג לראותו מאדים וממשיך במרץ.
אני שם למטה סופגת עוד ועוד מחכה שזה יגמר לא יכולה יותר....
מגיעה לסף הכאב
ומרגישה איך אותה יד חסונה , הפכה ברגע לרכה מלטפת ונעימה.
ברגעים האלו הוא יודע שהמיס אותי לגמרי
שיקבל ממני את כל הגירוי שירצה
שאני אענג את גופו כמו שהוא לימד אותי וכמו שהוא אוהב.
שכל גופו ירגיש אותי בשבילו.
אזקיר את אוצרו ואביא אותו לפורקן שגומר גם אותי.
שנינו מתפוצצים בבעירה
אני רוצה לנשום, לעכל לנוח לרגע
אבל הוא מכריז בטון חד שזה עדיין לא נגמר.
הוא רוצה אותי ככה לעוד כמה פעמים.
לא מוותר לא מתפשר.
אני אמשיך לצעוק להתייסר לקבל את העונג,
מפלי ימשיך לשטוף הכל במיצי תאוותי.
והוא יהנה.
ידרוש ממני עינוגים חוזרים ויתפוצץ שוב ושוב.


השעות הקסומות עוברות במהירות.
וברגעי הסיום כששנינו עטופים בחום וסיפוק
בשארית כוחותי אני אומרת את המשפט הקבוע:
" סחטת אותי אדוני"



במחשבה של אחרי
לגמרי לא רע להרגיש נשלטת שהיא- "פרי של התמסרות"
נוטפת ומלאה מיצי תאוה.
אדונה שואב את הנוזל המתוק מתוכה
נהנה מכל שלוק
ומשאיר אותה סחוטה עד לפעם הבאה.

.... שלא יגמר לעולם...!