שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 14 שנים. 13 בינואר 2010 בשעה 22:37

משהו לא טוב קורה
בכל פרק זמן שעבר היום, נחרטה בתוכי עוד נקודה שחורה.
אחת יותר גדולה מהשניה.
אחת יותר שחורה מקודמתה
כולן אימתניות זו יותר, זו פחות
בקצב הזה אני....


שעות בוקר
סיפרו לי שתלמידה שלי מאושזפת בבי"ח, אחרי כמה ימים שלא חשה בטוב
התגלתה אצלה לוקמיה.
צהרים
הבן שלי מתקשר מהבסיס, חבר פגע בו פגיעה גופנית מאוד לא נעימה,
זה נעשה בשוגג והפגיעה לא מצריכה שיחרור הביתה.
בני אי שם רחוק וסובל
ואני לא שם לעזור לו.
שעות הלילה המקדמות, המתוקה שלי מוכנה לשינה, נשיקת לילה טוב לפרידה וזהו
התיישבתי על הכורסא כדי לנסות לסדר את עצמי.
חלפה שעה
הקטנה מגיעה אלי כולה רועדת ובוכה
מסתבר שהיא צפתה אצל חברה בסרט על רוחו של מייקל ג'קסון שמסתובבת בבית.
הילדה מפוחדת מאוד ולא מסוגלת להרדם.
שמתי בצד את עצמי את המחשבות והפעלתי את כל כוחותי ( כאילו שהיו לי בכלל) להרגיע אותה ולשכנע אותה שאין מה להאמין לסרטים.
אחרי שעה של הרבה טישו, אור קטן בחדר, תהילים מתחת לכרית, דובי נוסף למיטה ובעיקר חיבוקים וליטופים היא נרדמה.
עכשיו אני כאן
לבד
מרקע המחשב נראה שחור מתמיד
הכל מסביב קודר
בא לי לפרוק הכל ואין לי איך....

רע לי
רע לי
רע לי

גילייי - בוקר טוב מנגינה, מאוד מאוד מבינה אותך ואת התחושות האלו.

פעם אנחנו למעלה,
ופעם אנחנו למטה.

כשאנחנו למטה,אנחנו חושבים שזה יימשך לנצח.
כשאנחנו למעלה, אנחנו חושבים שזה אף פעם לא ייגמר.

בשני המקרים, אנחנו טועים- הכל זמני, הכל משתנה, ולא נותר אלא להנות מהרגעים הטובים ולהתחזק מהרעים.

שיהיה לך תמיד רק טוב.
יום קסום לך.

לפני 14 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - קודם כל, חיבוק... ):
כל כך קשה לפעמים להאמין שיהיה טוב, אבל באמת יהיה. הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת... כי לאישה שכמוך פשוט לא מגיע שיהיה לה רע. כל כך מתחברת לכאב שאת מרגישה שלאנשים היקרים לך רע, כי גם אני כזו. מה ניתן לעשות? לקוות לטוב, להחזיק אצבעות, לתת עזרה כמה שניתן, אפילו שיחת טלפון או מיסרון יכולים לעשות a world of difference. וקבלי את עצמך עוד חיבוק על הדרך }{
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י