הכל התחיל בקליק

"סשן הפיטמות" שכתבתי עליו בפוסט הקודם, מרטיט, מרגש ומביע שליטה בעוצמתה
( או לפחות כמו שאני רואה זאת)
נחמד ואפילו מרגש לדעת שרובכם התרגשתם בשבילי על " החויה" שעברתי.
היה לי מדהים, היה לי כואב, היה לי מרטיט, הכל נכון
רק חבל שכל זה קרה עמוק עמוק בתוך עולם פנטזיות הנעורים שלי.
( ציינתי זאת בפתיח, אבל משום מה בחרתם להתעלם ולחשוב שהכל היה מציאותי).
הלואי שאוכל לממש פנטזיה מהסוג הזה ועוד כאלו שיושבות לי בבוידם היצירות.
אבל
אני לבד
😒
יש שיחות עם כמה ידידים מקסימים
יש תמיכה
אבל הנפש זועקת להרבה יותר מזה
ובאנג אדוני בדימוס, עדיין מהדהד ברקע.
באופק הרחוק מסתמן ניצוץ מסוים
הלואי שאדע את הדרך להתקרב אליו או לקרב אותו אלי.
בנתיים עם כל החום והתשוקה שבי
חזרתי לשקוע בעולם הפנטזיות.
בטח אפרסם עוד כמה סיפורים מרטיטים שיושבים בתוכי.
מעבר לזה לא מוצאת את המילים לפרוק את רגשותי.
ממשיכה לדדות בין שני עולמות חיי
עם המון תקוה להעצים רגשות כבויים.
ועד אז............
שוב תודה וחיבוק לכל מי שצועד איתי במסע.