הכל התחיל בקליק

הוא כל הזמן היה שם
כאילו נשלח במיוחד בשבילי
מלאך נטול כנפיים, אבל מוצף בים של סבלנות
תמיד ידע לסדר לי את המחשבה
להגיד את המילים הנכונות
לנטוע בי כל כך הרבה רוגע
לגרום לי להבין שמה שלא יקרה הוא שם והוא תמיד יקשיב יבין ויעזור.
בין לבין שלח לי רמיזות קלות על מחשבותיו
תמיד ידעתי שהוא רוצה אותי
ואולי יותר מכך ברור לי שאני רוצה להיות למרגלותיו.
הוא כל הזמן היה שם
גם בזמנים שהייתי משויכת לאחר
מעולם לא הפגין כעס או אכזבה שאנו לא יחד
לרגע לא העלה על דעתו לנטוש אותי
הוא ידע שאני צריכה אותו כל כך
ידע ונשאר, לשמוע ממני ברגעים של משבר
וברגעים של שמחה
ובסתם רגעים שרציתי להרגיש את קירבתו כידיד.
עודד ופירגן לכל צעד שעשיתי
כשולט
גם הוא עבר לא מעט אכזבות פרידות, רגעים של מכאוב ורגעים של הסתגרות נפשית
מעולם לא נתן לי להרגיש שהוא חלש
שהוא עטוף בכאב משלו, כך-
שאינו יכול להכיל אותי ואת פורקני.
אני לא יודעת מהיכן שאב את החוסן הנפשי האדיר
לשים בצד את מכאובין ולהתרכז בי ובלבטי.
כבר ברגעי הפגישה הראשונים הבנתי שאני עומדת להכיר
גבר עם התנהלות אצילית, עם שפע ביטחון עצמי
עם עדינות נפשית ורגישות עד אין קץ
כשהידידות התעמקה, לא מפליא שראיתי בו מלאך שהפך למנטור שלי.
הייתי גאה בקשר שנוצר ביננו
חשפתי אותו גם לאדון שהיה לי.
הייתי האישה הנשלטת הרוויה והמאושרת בחיי
שייכת לאדון מדהים
ובעלת ידיד אמת שמפרגן ולעולם לא יפגע בנו.
הותרתי מקילורי
ימים רבים של מכאוב
בדידות
אבל
רגע לפני שגל הקור משתלט על נפשי החשופה
מגיע המנטור שלי
ועוטף אותי בחום עז כמו שרק הוא יודע להעניק.
"בואי נפגש אני אספר לך כמה דברים שאולי ירגיעו אותך קצת"
רק הוא יודע איך לגרום לנפשי הפצועה לרטוט מחדש
רק הוא יודע להגיד לי בדיוק את מה שהייתי צריכה לשמוע כדי להבין מה עובר עלי.
רק הוא
נמצא שם תמיד בשבילי.
ואני עומדת לפגוש בו שוב
ובשקט בשקט שאף אחד לא ידע
אני יודעת מה מתחולל בתוכי
שומעת את נפשי מבקשת... זועקת שזה יקרה
די ברור לי שגם הוא מרגיש כך.
אפילו חבר ששוחחתי עימו היום, אמר לי ללכת על זה שהרי זה רצוני.
אבל ההגיון הקר
ניצב למולי
כעין חומת חיץ חזקה ובצורה
שלא נותנת לרגשות להתפרץ מתוכי.
שמעבירה לי נוסח יבש האומר תמשיכו להיות ידידים המשיכי לקבלו כמנטור
ואל תשני את מערכת הקשר שנוצרה בינכם!
להלחם?
לעמול קשה ולפרק את החומה?
להכנע ולהבין שלא אוכל להתמודד מול ההגיון?
אולי בכלל מוטב לי לא להכנס לבליל המחשבות.
או כמו שאלירז מאח הגדול אומר
"להתקדם" ומה שיקרה יקרה......?
דבר אחד אני יודעת בודאות
קר לי
המיטה מחכה
ואני במקום לאייש אותה יושבת כאן שקועה במחשבות
ומתגעגעת....