הכל התחיל בקליק

זה לא יכול לעבור לסדר היום שמנגינה ככה סתם יוצאת לחופש
אם הראש נקי מחומר הלימודים
מרוקן מתלמידים
ומשוחרר מכתיבת חמרי עבודה שונים
התאים הריקים מיד מתמלאים בכל מיני זדונים תשוקתיים ולחים.
וכמובן כשהתאים מלאים בכל ה...הזה-
מישהו צריך לסבול/ להנות מכך.
הנה שני ארועים שקרו לי בימים האחרונים.
סבל/ הנאה? תשפטו לבד:

מקרה א'-
כבר סיפרתי שאני מנהלת קהילת חברים השוכנת ברחבי הרשת.
מאוד מעניין שם במיוחד הקטביות של החברים מחרדים ועד אתיאיסטים.
לאחרונה הייתי עדה לויכוח די סוער בין חבר חרדי לחבר חילוני
הויכוח גלש למילות גנאי במיוחד מצד החרדי.
בתחילה נתתי לזה לזרום ורק מחקתי את מה שלא ראוי להראות מעל גבי הפורום.
אחרי יומיים של מחיקות נשבר לי והחלטתי לכתוב לחרדי הודעת אזהרה שעליו להתנהל על פי חוקי הקהילה הדורשים כבוד בין חבר למשנהו.
כתבתי הודעה תמציתית והחלטית וזה תוכנה:
"שלום לך XXX
מה שלומך?
אני מאוד מעריכה את פעילותך בקהילה.
תגובותיך בדרך כלל מעניינות ומוסיפות עניין לדיון.
אבקשך למתן את הויכוח בינך לבין YYY ולהזדיין איתו בסובלנות ומתוך כבוד הדדי.
להזכירך זה אחד מחוקי הקהילה.
שיהיה לך תמיד כייף איתנו ובכלל
ממני..."

בתגובה קיבלתי מאותו חרדי אייקון מחייך.
האם הוא הבין את הטעות שעשיתי כשחלפתי את האות ת' באות ז'
או אולי הוא נהנה מההפקר....?

מקרה ב'-
אחד האדונים הראויים והנחמדים שיש כאן, שאני בודקת איתו כרגע קשר שליטה...
(שששש, לא אמרתי כלום)
הגיב לתפריט "השבת הסינית" שלי ושל משפחתי, שסיפרתי עליה בפוסט הקודם.
בהודעה פרטית הוא ביקש שאשאיר לו מהסינים המתוקים.
בתשובה להודעתו כתבתי לו ככה:
"אני לא בטוחה שהשפחה תסכים להשאיר לך מהמתוקים האלו, הם יותר מידי טעימים..."

שפחה?
הרי אני מצהירה חזור והצהר שאני לא מתחברת למילה הזו.
אני אישה נשלטת מתמסרת אבל לא שפחה.
אז איך במקום לכתוב לו "אני לא בטוחה שהמשפחה תסכים"
יצא לי לכתוב " שהשפחה"
האם זה כוח ניסתר שדחף אותי לשם?

ככה מתחיל החופש שלי
מעניין מה עוד יקרה נוכח החודשיים שהראש שלי הולך להיות- מרוקן!
:)))