אתמול הבעתי מחאה פרטית על השביתה הצפויה
אז כנראה מישהו שם בבית הדין לעבודה, באישון הלילה, פתח את הכלוב ושמע את מחאתי
והבין שמנגינה " המורה הדגולה", מאוד מתגעגעת לתלמידיה וממש לא רוצה עוד יום של חופש.
אז אחרי בלגן תהומי ( כמו שרגיל לקרות בתחילת שנת הלימודים)
ואחרי שהייתי ערה עד 2 לפנות בוקר כדי להבין יש או אין שביתה
וגם אז לא היו תוצאות חד משמעיות.
השכמתי קום והבנתי שזהו
חוזרים לספסל הלימודים.
איזה כייף
אממממ... לאור קורי השינה וליל השימורים שעבר עלי ובטח על מורים נוספים
במחשבה לאחור, הייתי שמחה לעוד יום שביתה ולישון קצת יותר.
אבל אני קוטרית מדופלמת ומה שלא יהיה תמיד יהיה לי מה להגיד.
הערתי את עצמי עם מקלחת מים קרים
התמרחתי, התאפרתי
לבשתי את החולצה החדשה והתכשיטים התואמים שקניתי ( כן גם מורים אוהבים להיות חדשים ביום הראשון)
התיק דאשתקד חזר להתמלא בקלסר, יומן וגם שקית ירקות
ובהתרגשות לא קטנה אני בדרכי לשנת הלימודים החדשה.
שתהיה שנה מלאת הצלחות
שהתלמידים החדשים יהיו מתוקים כמו הישנים
והעיקר
שההמוצע היפה שהשגתי בבגרויות לא ישתנה.
אינשאללה...!
שאור השמש יזרח על כל התלמידים והמורים
ותחל שנת לימודים ברגל ימין.
לפני 13 שנים. 1 בספטמבר 2010 בשעה 4:40
