הכל התחיל בקליק

את זה כתבה תלמידה בהשראה של הסיפור " התפייסות" של שלומית כהן אסיף:

"אני רוצה להתפייס עם יונתן
ולא יודע איך,
אני כותב לו מכתב, כותב את האמת
את הדף מקמט.
אני בחדר מתהלך. צעד גדול, צעד קטן
שורק את השריקה שלי ושל יונתן.
הטלפון מצלצל ואני ממהר לענות
אבל זה לא יונתן.
אני מחייג שלוש ספרות ראשונות
ומהסס
ושוב מרים את השפופרת וחושב:
איך להתפייס?
אחר כך אני מחייג בלי הסוס
ויונתן עונה:''חייגתי אליך
הקו שלך תפוס''.

צריך הרבה שיריון כוחות כדי להגיע לפיוס.
לעיתים המריבה היא בנושא משמעותי מאוד ואין ספק שהצד השני פגע בנו עמוקות,
אין לנו באמת רצון להתפייס איתו ואולי מוטב למחוק אותו מחיינו.
אבל אז מגיע יום הכיפורים
וגם אם אנו לא ממש מקיימים מצוות,
אין ספק שהיום הזה מטלטל את כולנו, כל אחד בדרכו.
(ראו את הפוסט הקודם שכתבתי ואת התגובות המעניינות שקיבלתי עליו)
ויום הכיפורים צועק לכולנו לסיים מריבות
לבקש סליחה,
למחול- לכולם! גם לאלו שהשאירו מרורים בתוכינו
להתעלות מכל מחשבות החולין ולנסות לפחות פעם בשנה להכנס לנשמה יתירה, הרואה את כולם באור חיובי.
זוהי אידיליה מלאת תמימות
וברור לי שקשה מאוד ליישמה
ובכל זאת
שווה לפחות לחשוב על כך.

הנה כמה דרכים יצירתיות להגיע לפיוס:
# זר פרחים, או אפילו פרח אחד הקשור בסרט
# סרט בקולנוע , או אפילו בבית עם קערה ענקית של פופקורן (רצוי קערה אחת)
הצגה
# סקס במקום לא שגרתי
# עולם האוכל:
שוקולד להמיס את הצער ולגרום לחיוך מתוק
הזמנה למסעדה
ללכת לאכול עוגת שוקולד בבית קפה
עוגיית חיוך
ו# לרומנטיים שבנינו:
טיול על שפת הים כדי לראות את השקיעה.

אני שולחת לרחבי הקהילה סליחה גם ממני
ולמי שמגיע שיקבל זאת מעמקי ליבי.
גמר חתימה טובה
שנכנס לשנה החדשה מפוייסים ואוהבים יותר.
אוהבת
מנגינה