הכל התחיל בקליק

אין יום שלא ממתינה לי לפחות אדומה אחת עם הצעה להכרות.
רובן מנומסות מכובדות ונכתבות בנוסח הקבוע של:
" יש לך פרופיל מעניין"
" הצצתי בפרופיל שלך ואני רוצה ליצור איתך קשר"
" קראתי את הבלוג שלך ואני מרגיש שאני מכיר אותך טוב"
" את כותבת מאוד מעניין את מסקרנת אותי"
ועוד ועוד מיני נוסחים שכאלו.
הכי טבעי לפנות ככה
אבל אני לא אוהבת את הבאנליות הזו ותמיד מחפשת איך לשבור שיגרה ולהכניס מקוריות.

מעבר לכך, מהרגע שהתחלתי לטייל באתר, קבעתי לעצמי כלל,
אני לא פונה לאף אחד
מי שירצה יפנה אלי
לא! זה לא בא מתוך הרגשת יוהרה הרי מעצם היותי נשלטת מה לי וליוהרה?
זה התעורר דוקא ממקום של הרגשת מבוכה שאני האישה צריכה ליזום פניה לגבר?
רגע אל תתנפלו
אני יודעת שאין בזה שום רע וזה מקובל.
אבל מה לעשות סטיגמות קשה לי לשבור!

היום זה נשבר!
מעניין מה קרה לי שפתאום יצאתי מעורי ושלחתי פניה אדומה לחבר?
ברור שזה היה כרוך בקצת גימגומי מילים
ואני הכוהנת (בכאילו) של ההבעה, פתאום לא יודעת מה לרשום?
ורגע אחרי הקלקה על שליחה
הרגשתי פתאום מבוכה ואפילו דיקדוק מוזר מתוכי.
אבל
מסתבר שגם אני יודעת לפרוץ גבולות.
כיפאק לי :)


ועוד משהו קטן , שמצאתי ברשת ומתקשר למצב הבערה הנובעת מתוכי:
הוא אמר לי להיכנס-- ניכנסתי
הוא אמר לי לישכב-- שכבתי
הוא אמר לי ליפתוח-- פתחתי
בהתחלה זה כאב וירד קצת דם

רררררררררר...................
......
......
......
.......
......
.......
........
........
........
.......
.......
.......
.......
.......
......
.....
אבל מה לעשות ככה זה שהולכים לרופא שיניים!!!