הכל התחיל בקליק

דיווח יומי בנושא " ציון"
*** למי שעוד לא יודע מי זה ציון, פרטים בפוסטים הקודמים.

ידעתי שיש לי אדון שידו בכל ויד כל בו.
בכל פעם אני מבינה עד כמה רחב אופקים הוא ובעל ידע כמעט בכל תחום.
אתמול שאלתי אותו במקרה אם יש לו מושג בטיפול בדגים.
בפשטות האופיינית לו הסביר לי שציון הזהוב שכב על הצד בלילה כי המים היו קרים וכדאי להניח מנורה מעל הקערה שתחמם את האיזור.
בלילה האחרון תלינו מנורה. המים התחממו וציון שחה בהנאה.
הקטנה שמה לו בפנים בובה קטנה בדמות סרטן עם עיניים גדולות.
אין לי מושג אם דגים רואים ובטח לא רואים כמונו, אבל זמן רב ציון נעמד מול הבובה וניהל עימה דין ודברים כיאה ליצורי מים. 😄
אנחנו כל כך קשורים אליו שיכולים כבר לנהל יומן על אורח חייו ופעילותו.

הסיפור הכי מרגש בכל זה:
בלילה חלמתי שאני בהריון ונולד לי בן, כל הלילה חוויתי את חויית הלידה את הרגעים שאני אוחזת ביצור הקטן. את העונג והאושר שמילא אותי כשהתבוננתי בו.
האורחים שבאו וברכו אותי, הכאבים של התפרים אחר הלידה, הכל היה כל כך מציאותי שהיה לי קשה להתעורר בבוקר ולצלול שוב להויית החיים.
תמיד רציתי עוד ילדים, לצערי זה לא התאפשר לי.
יותר מזה, ביתי ז"ל, נפטרה בילדותה ואחרי מס' שנים ילדתי בסוף תשיעי תינוק מת.
כל כך ברור איך הגעתי לחלום הזה, הרי יש לי " תינוק חדש וזהוב" בבית.
פתאום הכל מתעורר מתוכי.
לא עצובה
רק מחייכת ומבינה למה האוובר רגישות העוטפת אותי פתאום.