בשבת הבוערת לא הייתי שם.
סיפרו לי שביום שישי לפנות ערב האש הלכה והתקרבה לאיזור.
בזמן סעודת השבת, נשמעה הקריאה להתפנות כמה שיותר מהר.
אנשים נלחצו, מעטים לקחו איתם תמונות, הרוב ברחו בלי כלום.
קבוצת תלמידים, רצו מהר לבית הכנסת ולקחו משם את ספרי התורה.
מרגש לחשוב שהיה חשוב להם, להציל דוקא את ספרי התורה.
הסידורים נשארו שם וחלקם נשרפו, לספרי התורה שלום.
אותם תלמידים כלל אינם יהודים.
----------------------------------------------------------------------------------------------------
בדיעבד הבנו שלמרות הקריאה להתפנות, היתה זו טעות מצד התושבים לנטוש לגמרי את כפר הנוער.
התברר שמכבי האש התמקדו בעיקר בישובים שנשארו בהם אנשים. איזורים שהתפנו ולא נשקפה סכנה לחיי אדם, בלית ברירה נתנו להם לבעור, כי לא היו מספיק כוחות להשתלט על הכל.
לא הכל נשרף אצלינו, יש בתים ומבנים שהצליחו לשרוד.
זה לא קרה בגלל האש שריחמה על המקום, להפך האש יקדה ושרפה ללא רחם.
התברר שעשרות תלמידים, בוגרי הכפר, התגנבו בדרך לא דרך למקום והגנו בעזרת זרנוקי מים וחרוף נפש, על הכפר ולא נתנו לאש להתפשט ולכלות הכל.
שנים שהכפר שימש להם לבית ואפילו משפחה חמה.
הפעם מצאו את ההזדמנות לגמול ולהגן על הבית.
-------------------------------------------------------------------------------------------------
חברתי, מנהלת בית ספר, התקשרה אלי היום.
התלמידים התארגנו והחליטו מיזמתם לתרום את כל דמי החנוכה שלהם, לשיקום כפר הנוער.
יאסף סכום של בסביבות 1000 ש'.
----------------------------------------------------------------------------------------------------
מאז שפירסמנו בקשות לתרומות, זרם התורמים הולך וגדל.
לא להאמין, אבל הגענו למצב של קריסת המערכת הטלפונית ומערך קבלת התרומות.
אנשים נותנים ברוחב לב הכל: מטלויזיות, מחשבים ושולחנות משרד ועד מקרר.
ביום ראשון נערוך ישיבה ונארגן מחדש את קבלת התרומות וההסעות להבאת הציוד.
גם חברים מכאן, שלחו לי הצעות לתרומות ציוד ואביזרים נהדרים.
תודה גם לכלובי שהדביק את בקשת הסיוע בפורום "לא קשור".
אנשים טובים, באמצע הדרך ואיתם מרגש לצעוד.
תודה בשמי ובשם אנשי הכפר.
לפני 13 שנים. 9 בדצמבר 2010 בשעה 20:13
