יש זמנים שאני מרגישה כמו ילדה קטנה.
זאת הסקרנית עם שתי הקוקיות שפתאום גילתה משהו חדש שהיא מסוגלת לעשות ומאותו רגע
אי אפשר לעצור את התלהבותה.
היא מנסה עוד ועוד וחייבת להראות לעצמה עד כמה היא "גאונית ומצליחנית".
אני כל כך אוהבת בלוג מגוון עם תמונות, כמו זה של " הנסיכה של" שמעוטר בבאנרים נפלאים
או של "היולי" שכותבת ומאיירת בתמונות מדהימות.
רציתי שגם אצלי יהיו תמונות. ניסיתי להעלות ולא הצלחתי ומכיוון שאני מחשיבה את עצמי אישה חכמה ומצליחנית. החלטתי שיש באג בניק שלי ורק בלוגי עם בעיית תמונות.
קצת נדנדתי לכלובי שכמובן ניסה לעזור לי אבל מהר מאוד נכנס לרשימת המיואשים (ממני)
אחרי זה פרקתי את מכאובי בפני "Honey bee ",אבל איזה פלא, היא נכנסה לניקי והצליחה להעלות תמונות לבלוג.
לא היתה לי ברירה, הבנתי שהבאג היחיד הוא במוחי ואני סתם חתיכת דיסלקטית מחשבים וזהו!
אנשים טובים ניסו ללמד אותי לעבוד עם הפורמט הישן.
"רפו הכלבונת" המקסימה, שלחה לי מזמן הוראות כתובות ומדויקות איך להעלות תמונה, לא הצלחתי.
אדון שלי לשעבר ישב מולי במחשב וניסה שלב אחרי שלב להסביר לי את ההליך. נחשו מי התייאש ראשון...
נותרתי נוטפת רירי קנאה לאותם בלוגים מאויירים ומעוטרים.
שנים רבות התנהלה לה מנגינה אבלה וחפויית ראש (הלווו את מגזימה...) על המוח האנטיטכני שנולדה איתו.
שנים שנים שחיכתה לאיזו ישועה
ולפתע זה קרה!
בזכות כלובי והמוח המייעל שלו, גם אני יודעת להעלות תמונות בבלוג
ההתלהבות בשיאה (אפילו לא ירדתי הערב למועדון הריקודים)
יש זמנים שאני מרגישה כמו ילדה קטנה.
זאת הסקרנית עם שתי הקוקיות שפתאום גילתה משהו חדש שהיא מסוגלת לעשות ומאותו רגע
אי אפשר לעצור את התלהבותה.
הנה שיקוף של מנגינה המורה בחופשה:
לפני:
אחרי:
