אנשים אוהבים זהב
רואים בו משהו בולט, משהו אצילי.
מעין סמל אצולה המתנוסס אצל העשירים או אלו שמרגישים כך.
השימוש במילה זהב מתארת תמיד דברים יפים:
בית גיל הזהב
תקופת תור הזהב
אדם בעל לב זהב
ואם הוא אדון ראוי יש לו גם ידי זהב
תפוח זהב (עוד מעט יגיח מהפרדס)
ואפילו עיר הבירה שלנו היא ירושלים של זהב
והכי מתאים לכאן-
כלוב של זהב- אבל אתר "הכלוב" שלנו גם נראה יפה וגם פתוח כמעט לכל פעילות של חברים.
בשנים האחרונות התהדרתי לי ב- "מנוי זהב".
נעים היה להכנס לכאן ולדעת שניקי מתנוסס ברשימה "המכובדת" של הזהובים.
היתה לי רשימת קשר פרטית וכל הזמן בדקתי מי מידידי מחובר ולא שולח לי איזה היי חברי או מי העז להתנתק בלי להודיע לי רחמנא ליצלן.
אחחח איך מוחי הרומני היה עסוק ב"התחשבנות" ו"פעולות נקם" יומיות..... (היי, אל תקחו אותי ברצינות)
ואיך אפשר בלי הסטוריית ההודעות, שם בכלל הייתי שורצת רוב זמן שהותי באתר.
איך שהגיעה הודעת חיזור שיגרתית, ישר רצתי להסטוריה לראות מי "הפוחז" שבטח מכיר אותי מהעבר, שינה ניק ובחסות התדמית החדשה מנסה את מזלו שוב לקבל את התמסרותי.
איזו חגיגה היתה לגלות את כל המתחזים, השקרנים ושות'...! :))
אמש בחצות פג תקפו של מנוי הזהב.
פתאום אני אפורה!
אפורה אני?
אני המנגינה שמיום החתונה בעלי קישט את גופי בשלל עדיי זהב.
אני האוהבת לבלוט ולהיות הכי זוהרת.
לא יקום ולא יהיה!
תוך שניות ספורות כרטיס הגיהוץ הונח על שולחני. הקלדתי את פרטי האשראי, שמי וכל הפרטים היבשים.
נשאר להקליק על "שלח" ואני חוזרת לזוהר.
סמן העכבר מונח על המשבצת הנכונה, האצבע זזה אבל ממענת להקליק.
- נו בחיית תגמרי עם זה, את לא תישארי אפורה זה לא מתאים לך!
- אבל... אם אני אחזור לזהב, תהיה לי סיבה מספיק טובה להמשיך להתמכר לכאן.
- מה את מחרטטת במוח, את מכורה גם ככה יאללה תקליקי....
- רגע... הרי כל הזמן שיננתי לי שיש חיים מחוץ לכלוב וגם ככה השנה אני עובדת קשה ואין לי ממש זמן להשקיע כאן, אז בשביל מה...
- את לא רצינית נכון? את הרי תתאבדי לפני שתראי את עצמך אפורה, את יכולה להיות ורודה, כחולה, ירוקה והכי הרבה זהובה! אבל ראבק לא אפורה!
- אוףף איתך, מגיע לי קצת חופש מכל הבלגן הזה של אנשי קשר, הסטוריית הודעות וכל הקדחתנות המוחית שהם מייצרים. לא רוצה וזהו!
- אז מה? את מתכוונת להשאר אפורה, באמת?
- אממממ... לא יודעת. בנתיים כן. בטח ימאס לי בשלב מסוים, ההתמכרות תקרע אותי, המוח ישתוקק לקדוח מרוב חשבונות, אבל בנתיים...
- חתיכת שפנה אחת, זה מה שאת מנגינה!
את אפילו לא מסוגלת להגיד שאת רוצה להשאר אפורה!
- אני כן, אני כן, אני כן!
לפעמים אפור הוא הרבה יותר זוהר, אותנטי ואנושי מזהב!
http://blog.tapuz.co.il/dakale40/images/2721428_493.jpg
