לפני 10 שנים. 29 בספטמבר 2013 בשעה 14:04
אני בדרך הביתה
...לפחות מרגישה כך
זה לא כזה פשוט לפתוח את הדלת (של הכלוב) להתייצב ולהכריז "שלום חזרתי"
זה כרוך בחזרה לנפשה של מישהי אהובה (בתפילה שהיא תסכים לקבל אותי)
בשיחת טלפון ארוכה איתך, אהוב ליבי ואולי גם האדון הניצחי שלי
ברגשות מחילה על כל מיני תיסכולים והדיוטות שעברתי כאן
ובעיקר במילוי מצברי הלב בתשוקה חדשה.
מסתמן שזה קורה
לאט אבל בטוח
רק שהכל יסתדר
שיהיה כמו לפני...
אמן!
אני חוזרת הביתה :)
