סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

משחקים והרהורים

מה אני אמורה לכתוב כאן, "כנסו כנסו"?
לפני 17 שנים. 7 באוקטובר 2007 בשעה 13:48

במהלך חופש סוכות שהה אצלי הבחור שלי מדי יום ביומו, וכמובן לן אצלי כל לילה. באחד הלילות, לאחר שחזרנו מטיול עם הכלבה שלי ורציתי ללכת לישון, הודיע לי הבחור שיש לו הפתעה בשבילי.
אני מאוד אוהבת הפתעות, ומובן שמיד נתעוררה סקרנותי. "אני הולכת לשירותים", הודעתי לו, "וכשאחזור אני מבינה שתצפה לי הפתעה?"
"כשאת יוצאת מהשירותים שבי על המיטה", הוא ביקש, "על הקצה שלה, עם רגליים משתלשלות. ואז - תקבלי את ההפתעה שלך".
סיימתי את עיסוקיי בשירותים והלכתי לשבת על קצה המיטה. "אני מנדנדת רגליים!" הודעתי לו בחדווה, מחכה להפתעה שלי בקוצר רוח. וזו לא אחרה להגיע! בכניסה לחדר הופיע הבחור, כשהוא לבוש בשמלת המיני שלי (שכזכור, מחמיאה לו להפליא). לאט לאט התחיל התחת שלו להתנועע, והוא רקד לפניי, כמו שאני אוהבת.
ברגע אחד נמוגה כל העייפות שהיתה בי. הסתכלתי עליו כמהופנטת, על השמלה הצמודה לגופו, על ידו המלטפת אותו, נוגעת בו, יורדת אט-אט מהצוואר לפטמה ותופסת אותה בכוח, מלטפת את הבטן ויורדת לזין המזדקר מבעד לשמלה. מסתובב, אט אט, תוך שהוא מניע את גופו בחושניות, מלטף לעצמו את התחת, דוחף לעצמו אצבע מדי פעם וגונח מעונג.
"ועכשיו!" הכריז לפתע הבחור, "הגיע הזמן ל- lap dance שלך!" אני, כזכור, יושבת על קצה המיטה, והוא דוחף את גופו בין רגליי המפושקות ומתנענע ביתר שאת. והנה הגוף שלו נצמד אליי, והחזה שלו, והבטן שלו, והזין שלו מתחככים בי מבעד לשמלה. והנה הוא מסתובב, כמעט-יושב על ברכיי, התחת שלו נוגע-לא-נוגע בי... והוא מסתובב בחזרה, הזין שלו מתחכך בחזה שלי, מבעד לשמלה שעליו ומבעד לחזיה שעליי. אני כבר רטובה לגמרי, והוא ממשיך לרקוד, להתנועע, לגרות אותי. "מלכתי מרוצה מהזונה שלה?", הוא שואל בחיוך, יודע מה יגיע עכשיו. "מרוצה מאוד!", אני עונה לו, מסוחררת כולי, וסוטרת על התחת המדהים שלו שלא מפסיק להתנועע מולי. "תודה לך, מלכתי!", הוא מתנשף בעונג.
אני לא מצליחה להתאפק יותר. תוך פחות משניה הוא נמצא על המיטה, מתחתיי, עדיין לבוש בשמלה, ואני דוחפת את הזין המדהים שלו לתוכי. "קדימה, זונה!", אני מצווה עליו, "עשה את מה שצריכה לעשות זונה טובה! ענג את מלכתך, זונה!"
והוא מזיז את התחת, ואני גוהרת מעליו, מחדירה אותו לתוכי שוב ושוב, סוטרת לו על פניו, תופסת את הפטמה שלו מבעד לשמלה, נושכת, ושוב סוטרת...

היתה לי גמירה מדהימה. אני חושבת שאפילו איבדתי את ההכרה לכמה שניות.

"רק אל תשכח להוריד את השמלה לפני שאנחנו הולכים לישון, מותק", מלמלתי בערפול חושים, "שלא תתקמט...."

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

יום למחרת יצאנו לטיול לילי עם הכלבה שלי. הבחור, כרגיל, הסתובב ערום בביתי, והתכונן להתלבש לקראת היציאה.
"הנה, מותק, אני אביא לך את הבגדים שלך", אמרתי לו, ומסרתי לידיו את השמלה שלי. "את רוצה שאני אסתובב בחוץ עם זה?, הוא צחקק, קצת נבוך. "כן", אמרתי לו, "ואני אחשוב בינתיים אם אני רוצה שתלבש תחתונים או לא".
התלבטתי; מצד אחד לא רציתי שילבש בוקסר, כי זה בולט מעבר לשמלה (מיני, כזכור), אבל מאידך לא היו לו בביתי תחתונים רגילים באותו רגע. מצד אחד, אני לא רוצה שאנשים אחרים יוכלו לראות את התחת שלו. מצד שני, בכל זאת השעה היתה שתיים בלילה... כמה אנשים כבר עוברים ברחוב בשעה הזו? ועוד ברחוב קטן ושקט כמו הרחוב בו אני גרה?
לבסוף הגעתי לכלל החלטה. "קח, תלבש את זה", הושטתי לו גרביונים שקופים מלייקרה. "ככה גם לא יהיה לך קר". הוא לבש אותם כמצוותי. ליטפתי את הרגליים שלו - הגרביונים נמתחו עליהן היטב, והיו חלקים ונעימים למגע. "רגע אחד", הוא עצר אותי לייד הדלת, "אם כבר אני הולך עם שמלה, אני רוצה גם לענוד את הקולר שלי!" הסכמתי.
יצאנו לדרך, כשהכלבה שלי קשורה ברצועה ובקולר והבחור שלי עונד קולר בלבד. אויר הלילה הקריר ליטף אותנו ברכות. "אתה רועד מהקור או מהתרגשות?", שאלתי אותו. "גם וגם", ענה הוא, בחיוך מבויש. בשלב מסויים שחררתי את הכלבה, וקשרתי את הרצועה לצווארו של הבחור. המשכנו לטייל והיה נחמד.
"סלח לי רגע", נאלצתי לשחרר אותו כשהכלבה שלי רצה לפח הזבל, "אני כבר חוזרת. תהיה כלב טוב בינתיים!!!" ובשעה שניסיתי ללכוד אותה עבר מישהו ברחוב, והבחור שלי התחבא מאחורי אחת המשאיות שחנתה. "למה התחבאת?", שאלתי אותו, "אתה מתבייש?" "לא יודע... חשבתי שאולי את תתביישי קצת... לא יודע", הוא מלמל בכלימה.
המשכנו ללכת שלושתינו בצוותא. הכלבה שלי עשתה את מה שעשתה, ואני אספתי וחיפשתי פח. לבסוף איתרתי אחד כזה - מעברו השני של הכביש. "שבי יפה על המדרכה עד שאחזור", ציוויתי, ושתי הכלבות שלי ישבו יפה עד שחזרתי.
כשחזרנו הביתה הייתי עייפה נורא (בכל זאת, היה כבר שתיים וחצי בלילה). אלא שפתאום נזכרתי ב- lap dance שקיבלתי יום לפני, וציוויתי עליו לרקוד עבורי קצת...

הלכנו לישון אחרי שלוש.

nomorecage​(נשלט) - מעולה! כתוב מצוין כרגיל. תמשיכו להנות ולספר...
לפני 17 שנים
מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו} - תודה, אכן נמשיך :)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י